מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד

שלום גאולה.
אני בן 23 ומאז גיל 12 אני מה שקוראים מתוסבך ועם קשיים חברתיים.
הייתי ילד שמח ונורמלי עד לגיל הזה שבו עברתי תקיפה מינית. למזלי ההורים שלי עלו על זה די מהר, ונתנו לי את כל התמיכה שאפשר אבל לצערי אני סירבתי ללכת לטיפול ועד היום אני מצטער על זה. היום אני מבין שזה כבר מאוחר ומאוד קשה לטפל בדיעבד. בסה"כ השתקמתי טוב מבחינת עבודה ולימודים אבל מבחינה חברתית וזוגית מאוד קשה לי. בהרבה עבודה הצלחתי לתפוס לי שני חברים טובים מאוד אבל יש לי המון בעיות סביב הזהות המינית שלי. לפעמים אני בטוח שאני אוהב נשים ורק אין לי ביטחון ללכת על זה ולפעמים אני נראה לעצי נורא נשי, "סיסי" כזה ואני מתחיל לפחות שאני בעצם הומו ושאולי רציתי את כל הקטע הזה שהיה בילדות, בלא מודע שלי.
אני לפעמים ממש שונא את עצמי ואני חושב שאם רק פעם אחת אני אצליח להיות עם אישה אני אפתור את הכל אבל אני לא בקטע של ללכת לנערת ליווי, אני לא מאמין בזה ואל חושב שזה הוגן לנשים, ולמצא בחורה לבד אני לא מצליח.
איך יוצאים מהפלונטר?

הי עומר

צר לי לשמוע על מה שעברת,  הסימטומים שאתה מתאר  אופייניים לתסמונת פוסט טראומטית על רקע תקיפה מינית וקשורים  בין היתר לחוסר האמון הבסיסי בעולם, ובעצמי- תוצאה של הטראומה.

בניגוד למה שאתה סבור,  גם טיפול שאינו מתקיים בסמוך לטראומה יכול לסייע, יתרה מכך גם אנשים שטופלו במיידי לאחר הטראומה נזקקים  לטיפול גם בהמשך מכיוון שמדובר בטראומה שאין לה גבולות של זמן.

אני מאוד ממליצה לך לפנות לטיפול של מטפל/ת מיני/ת מומסכת שיש לה או לו התמחות בנושא של עבודה עם נפגעי תקיפה מינית.  באתר של איט"ם תוכל למצוא רשימת מרפאות ציבוירות לטיפול מיני ולברר שם.

פניה לנערת ליווי? - בעני זה עוד סוג של טראומה ולא מומלץ בכלל.

בהצלחה!