|
שלום לך
הפנייה שלך מרגשת ונגעה לליבי. נשמע לי שאת חשה קרועה בין הרצון שלך לזכויות בסיסיות וטבעיות של כל אישה, להרגיש נאהבת ובזוגיות, לבין רצון הילדים שמתנגדים.
אני חושב שצריך להבין את המחשבות והעמדות ששמים אותך במצב הזה. קודם כל אומר בקול גדול שאני חושב שאת בהחלט זכאית ויכולה להנות מקשר זוגי מהנה.
את כותבת שהילדים מתנגדים. האם הם כועסים שעזבת את אביהם? האם בגלל זה הם רוצים שתענשי? האם את מוכנה לקבל את העונש הזה.....
את למעשה שואלת אם את בסדר, ותשובתי היא כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. את יכולה להנות מקשר זוגי ומיני. בהחלט כן.
אני תוהה מדוע הילדים מתערבים? האם את חושבת שזו החלטה שלהם? האם הם לא יהיו בזוגיות ושיארו בבדידות, אם את תגידי להם שאת רוצה שישארו לבדם?? האם היית רוצה דבר כזה עבור ילדיך? מאיפה הרצון הזה שאת תחיי בגפך?
לילדים קטנים לפעמים קשה להבין ולקבל שהורה מתחיל קשר חדש, אבל ילדים בוגרים יכולים להבין שאת אשה שיכולה, רוצה וצריכה להיות בזוגיות ולעשות מה שנכון לה. אני תוהה מה הביא אותם למחשבה שהם יכולים להגיד לך מה לעשות, ומה גורם לך לקבל זאת, ולתהות האם את בסדר?
ממליץ לך בחום לא לוותר ולהקריב את אושרך למען רצון הילדים (מה גם שאין ברצון זה שום ממש ונשמע שנוובע מחוסר גבולות ואולי מאנוכיות).
יתכן שתדזקקי לעזרה ותמיכה על ידי איש מקצוע.
מאחל לך אושר רב ושתמצאי זוגיות פורה
נתי רוזנבלום
מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, פסיכותרפיסט
www.nati-rose-therapy.co.il
|
