שלום נופר
את כותבת שאת לא סולחת לחבר שלך לשעבר וממה שאת מספרת אני תוהה אם את כועסת על עצמך או מענישה את עצמך על משהו נורא שעשית. החבר לשעבר המשיך בחייו, ואת מתייסרת.
אני תוהה האם עשית משהו כל כך גרוע שאת נדונת להתייסר לשארית חייך?

עוד תהייה שחולפת בראשי ורציתי לשתף אותך בה. האם חוסר האמון בגברים והחשש נולד רק בעקבות פגיעת החבר או שיש משהו בעבר או סיפור משפחתי שהפגיעה הזו בך עוררה והפעילה... משהו שלמד אותך כבר בעבר שהגברים לא ראוים לאמון והם פוגעים בסופו של דבר?

נשמע שלצד הקול של חוסר האמון שקיים בך  , קיים גם קול שכן מאמין שיכול להיות גם אחרת, שיש גם גברים שלא פוגעים.
כי את פונה ומספרת שאת רוצה זוגיות, משפחה וילדים.
האם יש גם מקרים של זוגיות טובה שאת מכירה,  ושל גברים שלא פגעו בנשים שלהם ואולי להפך, אפילו תמכו בהן וסייעו להם??  
אם כן, אני תוהה האם את יכולה ורוצה  לחזק את הצד הזה שמאמין שיש גם גברים אחרים שיכולים לעמוד לצדך ולתמוך.
ואם כן, כיצד את חושבת שניתן לעשות את זה? מה לדעתך יהיה הצעד הראשון שירמז לך שאת בכיוון הנכון לחזק את האמונה הזו שלך?
אם תמצאי שקשה לך לעשות את הצעדים הללו, ושאת מתקשה להפרד מהכעס שתוקע אותך ולא מאפשר לך להתקדם לזוגיות ומשפחתיות שאת כה רוצה, כדאי שתשקלי לפנות לטיפול שיתמקד בנושאים אלה.
אשמח לשמוע את מחשבותיך
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

היי שרון
תודה על פנייתך הכנה והמרגשת. אני מבין את הדילמה האם לחכות לגבר הנכון לעשות איתו את הילד, או שאולי לממש את הכמיהה לילד כי את באמת רוצה את זה, וכי אולי אחרי זה יהיה מאוחר מידי.
אני חושב שהיום זה הפך למאד לגיטמי להיות אמא חד הורית וכיוון וכך זה לא אמור למנוע באופן גורף הכרות עם גבר לאחר מכן כשאת כבר אמא. יתכן שחלק מהגברים שמחפשים מישהי פנויה לגמרי להקים משהו מהתחלה, ירתעו, אך בהחלט לא כל הגברים הרווקים. כיון שהיום שיעורי הגירושים כה גבוהים (למעלה משלושים אחוז) הרי שבהחלט תוכלי לצאת גם עם גבר גרוש שיש לו ילדים, כך שאין כל סיבה שיפריע לו שגם לך יש ילד.
את גם שואלת לגבי הפניות שלך לחיפוש זוגיות לאחר שתהיי אמא. אני לא מכיר אותך הרי, לכן אני יכול לענות על השאלה הזו באופן כללי ועקרוני. הצורך והנתינה באמהות והצורךוהנתינה  בזוגיות הנם שונים מזה. רוב רובם של האנשים רוצים את שניהם, נתרמים משניהם ואוהבים את שניהם. כך שבהחלט את יכולה גם להיות אמא וגם למצוא בן זוג לאחר מכן ולהיות אשה ורעיה לגבר שאת בוחרת לחלוק את חייך איתו.
אני גם יכול לשתף אותך שמנסיוני, לעיתים אחרי הולדת ילד לאמהות חד הוריות, נפתחים דברים ומגיעה תחושה של סיפוק. תחושה שיכולה גם להקל על מציאת זוגיות ממקום שונה ואולי בוגר יותר.
עם זאת, טיפול בילד מהווה עומס רגשי וכלכלי, שכדאי להתכונן אליו ולחשוב כיצד תסתדרי עם גידול ילד לבדך ומי יכול לסייע לך.
אני ממליץ לך לשקול את האספקטים השונים של צעד זה. יתכן שתרגישי שלא פשוט לך לעשות את זה לבד ושעדיף לך לפנות לטיפול ממוקד קצר מועד כדי לגבש את ההחלטה הנכונה עבורך.
בהצלחה במסעות האמהות והזוגיות
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

שלום למיס מ'
כתבת באופן מאד בהיר ונוגע ללב על תחושתייך והרגשתך. ההתרגשות ואי השקט שלך עברו היטב.
אני מבין שאת חושבת  שהוא פרטנר מתאים לך. מתאים עבורך כבעל ואבא לילדים וגם מרעיף עליך אהבה.
פחות בלט לי במה שכתבת האהבה שלך כלפיו, ואכן ציינת שאת מרגישה שהוא אוהב אותך יותר מאשר את אותו.
חסר לי מידע אודותיך (גילך , טיב הקשר והקשרים בעבר) ולכן אשתף אותך בכמה מחשבות ותהיות שעוברות לי בראש:
- האם יתכן שההחלטה שלך להיות עם בן הזוג היא יותר רציונלית (מחשבתית) מאשר רגשית??? האם את חוששת שאת לא עושה את הצעד שבאמת מתאים עבורך?
אם אכן זה כך, את עדין יכולה להיות שלמה עם ההחלטה אם תעבדי ותשקלי היטב את מצבך ותחליטי שאכן זה הבן זוג המתאים בשבילך. יתכן  שאת זקוקה ליציבות ולאהבה שהוא מעריף אליך ואולי נכון בשבילך לא להיות עם פרפורים בלב כל הזמן.
- הוספת וכתבת שעברת כמה מערכות יחסים לא טובות. יתכן שהחשש הוא על רקע זה שטוב לך ואת חוששת ששינוי יכולה לפגוע ולאבד את מה שיש לך כבר????
- עוד תהייה שעוברת לי בראש, מה הסיכון בלגור איתו דווקא? מה זה מסמל עבורך לעבור לגור איתו? ולמה זה מפחיד במיוחד?
נדמה לי שאני שומע שני חלקים שלך שמדברים: אחד שחושב שהקשר טוב עבורו ואפילו מתלהב מהמעבר לגור ביחד, ושני שחושש שאולי זה לא הדבר הכי נכון בשבילך?
כבר כתבתי רבות בשאלות קודמות על החשש הקיומי ששאלה חשובה לגבי זוגיות והאם להתמסר לה ולמסד אותה,  יוצרת אצל כל אחד במידה זו או אחרת; האם זה בן הזוג הנכון ביותר עבורי? האם אהיה איתו מאושרת? האם אין אחרים שאני מפספסת?
גם שאלות קיומיות מהסוג הזה, יכולים לתרום לעצבנות ולחשש, לצד התלהבות ושמחה.
לסיכום, אנחנו יצורים מורכבים וזה קסמנו. יש בך חלקים שמאד שמחים עם בן הזוג והרעיון לעבור לגור ביחד, וחלקים אחרים שחוששים.
הייתי ממליץ לך להכיר יותר טוב את החלקים התומכים וגם את החלקים החוששים, כדי שתוכלי להיות שלמה עם עצמך בהחלטתך החשובה.
אשמח לשמוע את מחשבותיך. במידה ותרצי להתיעץ את מוזמנת לפנות שוב.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

שלום אפי
אני חושב שבאחד המשפטים האחרונים, אבחנת באופן בהיר מה שקורה לך. כתבת שאתה לא יודע איך לאזן וזה נשמע לי מאד נכון.
אתם מאד הרבה ביחד וזה אולי מתאים להתחלת קשר של מאוהבות ורצון לבנות את הביחד, אולם לאחר מכן גם מאד הגיוני ונכון, להכניס בחזרה יותר חברים ובני משפחה למעגל הקשר.
אני מבין שבהתחלה היה זה  גם הצורך שלך להיות הרבה ביחד בקשר הזוגי,  ואולם עכשיו אתה מרגיש שאתה רוצה כבר גם משהו אחר. להחזיר את החברים ובני המשפחה שלך.
אני הייתי ממליץ לך לנהל שיחה גלויה עם החברה, להגיד לה מה אתה חש ושאתה היית מאד שמח אם היתה יכולה להצטרף אליך מדי פעם.
אתם יכולים למצוא את המינון של היחסים שלכם ביחד - של מפגשים רק שלכם ושל פגישות עם חברים ובני משפחה. בהחלט  את הגם אולי יכול לפעמים לפגוש חברים או בני משפחה לבד, ובמקרים אחרים ביחד כזוג.  זהו גם מינון שעליכם למצוא ביחד בזוגיות שלכם. כמה אתהם ביחד כזוג וכמה יש מקום לכל אחד ולצרכים שלו האישים.
אני תוהה מה היא חושבת ורוצה, אולי גם היא רוצה לפגוש יותר את חבריה ומשפחתה???  אם לא, חשוב להבין מדוע ולאיזה קשרים חברתיים היא זקוקה.
אשמח לשמוע את מחשבותיך. במידה ואתה רוצה להתייעץ אתה מוזמן לפנות שוב.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

שלום איתן
אני שמח שאתה פונה ומתיעץ. נשמע שהדפוס הזה של הלבטים, מקשה עליך מאד להשאר בקשר, ומשאיר אותך מתוסכל.
הסיפא בדבריך מאד משמועתית. אתה מספר שהלבטים הינם סביב נושאי זוגיות,  אולם בתחומים אחרים אתה בוחר את הדרך שלך ונשאר במקומות שבוחר ואפילו מסופק ומרוצה.
אני לומד מזה שאתה מסוגל לקבל החלטה ולדבוק בה ולנהל את חייך בהתאם, וגם לראות את הצדדים החיובים בבחירה שלך.
מעניין מה קורה לך בזוגיות שהספקנות נכנסת ואתה מתחיל לשקול אם אין מישהי טובה יותר. אני תוהה מאיפה נכנסה הספקנות הזו לחיים שלך.....
יתכן שהספקנות הזו לגבי זוגיות הגיעה מקשרים אחרים שנחשפת אליהם אם במשפחה שלך או במקומות אחרים.  
אני חושב שנכון יהיה לך לבדוק את זה בטיפול כך שתוכל להכנס למערכת יחסים באופן בשל ומתוך שביעות רצון ולא מתוך תחושה של בדיקה אין סופית והתלבטות.
אתה מוזמן לפנות ולהתיעץ לגבי פסיכולגוג \ מטפל מתאים עבורך.
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

היי ח'
את מתארת דילמת חיים מאד מאד קיומית ומשמעותית.  
ארוינג יאלום מגדולי המטפלים האקזסטציאלסטים בימינו מדבר על 4 נתונים קיומים שמקשים על הקיום שלנו. אחד הנתונים הללו הוא: חופש ואחריות. החרות שלנו לבחור כל החלטה שנרצה, (לצד היתרונות שבה) גם גורמת לחרדה, לחששות ולקושי, ובמיוחד בהחלטות חשובות כמו בחירת בן זוג. כל החלטה שהיא, למעשה טומנת בחובה שלילת כל האופציות האחרות. זהו קושי אמיתי שמוטל על כל אדם אדם בבואו להחליט החלטה כה חשובה. קושי שכל אחד צריך להתמודד איתו ולפתור אותו בדרך הנכונה ביותר עבורו.  
כתבת שפתאום התחלת לחשוב ואני מאד סקרן לדעת מה קרה פתאום. אני מניח שאם תבלשי היטב ותבחני מה היה בתקופה הזו, תמצאי טריגר שגרם לזה. יכול להיות שבאותו רגע זה לא היה משמעותי, אבל גרם לך לתהות. אולי פגישה עם בחור מהעבר, או התבוננות בזוג ותהייה אם גם אתם במצב הזה. לפעמים אירועים קטנים גורמים לנו להתחיל לתהות, איפה אנחנו עומדים.

את שואלת איך אפשר לגרש את המחשבות האלה, ואני חושב שהדרך היא לא לגרש אותם, כיוון שהם מבטאים חלק ממך.
חלק שתוהה מה נכון עבורו. אני חושב שאת צריכה להכיר את החלק הזה בך יותר טוב, להתיידד איתו ולהיות איתו בדיאלוג. אני חושב שבאופן הזו תגיעי להחלטה יותר נכונה עבורך ותהיי שלמה עם עצמך.
אני תוהה למה את מצפה בזוגיות טובה. מה היית רוצה שיהיה בה ואיך.  אני שומע ממך שאת שוקלת ללכת לטיפול וזו בהחלט אופציה נבונה לשקול את הדברים הללו, כיוון שאני גם שומע שהזוגיות הזו עדין חשובה ואת לא ששה לוותר עליה.

אני הייתי ממליץ לך לבחור מטפל פסיכולוג,  שהוא גם מטפל זוגי כי זה אופי הנושא שאת מתלבטת בו.
את מוזמנת להתייעץ איתי ואוכל להפנות אותך לטיפול מתאים עבורך.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

שלום טליה
הצלחת להסביר את עצמך מצוין.
את מדברת על תחושת בידוד- isolation. יאלום מגדולי הפסיכולוגים האקזיסטנציאליסטים בני ימנו, מגדיר את התחושה הזו שאת מבטאת כאחד מארבעה קונפליקטים קיומים שאיתם האדם צריך להתמודד ולפתור אותם. כך שהתחושה שאת חשה ומציקה לך, נמצאת בכולנו ועל כל אדם לבחור את הבחירות שלו ולפתור את הקונפליקטים הקיומים האלה, עבורו ובדרך שנכונה לו. ואת יכולה לחשוב כיצד את רוצה ויכולה לפתור אותה בשביל עצמך, בדרך שתהיה הכי נכונה, אוטנטית, מאפשרת וטובה בשבילך.
את שואלת אם התחושת הריחוק היא שלך או שבעצם היא נמצאת בבחורים הללו. אני חושב שבשני המקרים זו התחושה שלך והאמת שלך. בין אם זו תחושה פנימית שאת לוקחת איתך, ובין אם את בוחרת בחורים ששומרים על מרחק.
אני תוהה איך יחסי התלות - עצמאות (מרחק), שלך באופן כללי? איך היה במשפחה הגרעינית שלך בנושא זה? בינך לבין הוריך? בקשר בין ההורים, ובקשר שלך עם האחים. נראה שיש לך איזשהי רגישות בתחום הזה וחשוב להבין מאין היא מגיעה, וכיצד היא משפיעה על הבחירות שלך.
יתכן שאת בוחרת בחורים שצריכים מרחק, כי אם יהיו בקרבה כמוך, אולי תבלעו אחד בשני??? אבל זו רק השערה אחת מני רבות, שאת צריכה לבחון (עם עצמך או בטיפול).
אשמח לשמוע על מחשבותיך וכיצד היית רוצה לפעול בנושא הזה.
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

שלום טלי
אני תוהה מה דעתך שלך, כיון שההחלטה היא שלך. את יוצאת עם בחור שמספר שחשב היטב וגיבש עמדה שהוא שלם איתה ועומד מאחורה שהוא אינו רוצה ילדים . את מנגד, בטוחה שאת רוצה ילדים במשפחה שתקימי.
זה נכון שהרבה פעמים (אם כי לא תמיד) הצורך והרצון של גברים להוליד ילדים מגיע מעט מאוחר יותר מאשר נשים.
אך בדרך כלל, הגברים סבורים שהם רוצים ילדים, והם רואים עצמם מתבגרים ומתפתחים עם משפחה וילדים. מה שלא קיים אצל החבר, כפי שהצגת את הדברים.
את שואלת אם לחכות שאולי הדברים ישתנו. את בהחלט יכולה לחכות, אולם כמה זמן את מוכנה לחכות מתוך ידיעה שהדברים הם כפי שהם ואת היא זו שמקווה שאולי הוא ישנה את דעתו שהצהיר והגדיר אותה היטב.. שנה.... שנתיים אולי 5.

פעמים רבות אנשים שלא היתה להם ילדות טובה, אינם רוצים שילדהם יחוו אותם דברים שהם חוו. אם זאת הם יכולים לעשות תיקון לעצמם ולילדהם וליצור להם ילדות מאושרת. יתכן שזה המצב אולם זו השערה אחת מני רבות  ובכל מקרה האם הוא רוצה להביא ילדים  החלטה מאד אישית ושלו, לפני שהיא הופכת להחלטה זוגית.
אני הייתי מיעץ לך לעשות איתו שיחה ולברר היטב מה עמדתו. אם עמדתו מאד נחרצת כפי שהצגת זאת. תשקלי היטב כמה זמן את מוכנה להיות איתו מתוך תקווה שאול יתכן והוא ישנה את דעתו.

אני גם תוהה, האם ישנם דברים שלמדת  בקשרים מהעבר, או ממקומות אחרים, או אולי חוסר בהערכה העצמית, שמביא אותך למחשבה שאת צריכה להשאר עם בחור, שלא רוצה אותם דברים כמוך ולקוות שאולי הוא ישנה את דעתו (למרות שהעמדה המוצהרת שלו מנוגדת).
אשמח לשמוע כיצד החלטת לנהוג.
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

היי מילי
אני מבין את התסכול ואת הקושי להחליט. את מתארת באופן מאד מוחשי את הקושי בהתלבטות. האחד יותר רציני והשני יותר מלהיב.
את שואלת מה דעתי? לא ברור לי מה בדיוק את שואלת ומה דעתי לגבי מה . נשמע שאת מתארת היטב את המצב ומבינה שיש מחיר ואי נעימות למשוך את הבחורים.
דעתי היא, שאלה החיים שלך והבחירות שלך. עולים לי כל מיני הרהורים שאולי כדאי שתשקלי אותם.
- האם את רוצה קשר רציני, או שאת רוצה עוד להשתעשע?
- אם את רוצה קשר רציני, עם מי מהם את חושבת שיהיה לך מתאים יותר וטוב יותר  להיות.
- האם את מכירה בעצמך את הקושי להחליט? כיצד את פותרת קשיי החלטה בנושאים אחרים.

בדרך כלל לצאת עם 2, זה אומר לא לתת סיכוי אמיתי לאף אחד מהבחורים, ולא לעצמך ליצור קשר אינטמי, חם ואמיתי. אבל זה בדרך כלל, אולי לך זה מתאים? מה את חושבת?
אם את רוצה בכל זאת להחליט, את יכולה לעשות רשימה של תכונות שמתאימות לך בכל אחד מהם ולכל אחד לתת שקלול של עד כמה חשובה לך התכונה, לעבור שוב על הרשימות,  ולראות בסיום את מי את מעדיפה בכל זאת .
אפשרות נוספת היא לתת לעצמך עוד תקופה לצאת עם שניהם ולהחליט.
אשמח לשמוע כיצד החלטת לנהוג.
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
http://www.nati-rose-therapy.co.il

שלום תמיר
חבל לי שאתה לא נמצא מולי בחדר הטיפולים כדי שאוכל לשאול אותך כמה שאלות:
מה אתה חושב? למה זה ככה אצלך? מה יש בקשר עם נשים בוגרות שלא מאפשר לך להשאר בקשר?
מה קורה בקשר עם נשים צעירות שכן מאפשר לך להשאר בקשר?
האם יכול להיות שחלק בך לא רוצה להיות בקשר שיוביל לחתונה? האם אתה מקשיב לחלק הזה? מה יש לו לומר?
כמו שאתה רואה, יש לי יותר שאלות מתשובות. התשובה האמיתית נמצאת בתוכך ובתוך נסיון החיים המצטבר שלך.
אני מאמין שאם תהיה אוטנטי עם עצמך ותבחן את הנושאים הללו, תוכל לברר מה בולם אותך מלהגיע לקשר זוגי בוגר.
אולי תמצא שקשה לךל לעשות את זה לבד ותרצה לעשות את זה בלווי מקצועי. במידה ותרצה, אתה מוזמן לפנות ולהתיעץ לגבי איש מקצוע מתאים עבורך.
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט ומטפל זוגי מוסמך
7315596 - 03
nati.rosenblum@gmail.com