שלום לחייל
אני מבין שאתה מאד  חושש ומופתע מהרגשות האלה שאתה מרגיש בתוכך. אתה אוהב בנות ופתאום מגלה שאתה נמשך לגבר. אני מבין איך זה מעורר אי נעימות, בפרט כשמדובר בחבר שלך שחשוב לך להשאר איתו בקשר.
ראשית, אולי ירגיע אותך לדעת שקורה להרבה חברה צעירים התנסות חד פעמית עם אותו המין שמקורה ברצון לגלות ולחקור את המיניות שלהם. התנסות חד פעמית או של מספר פעמים עדין לא הופכת מישהו להומו סקסואל.

מעבר לכך, היום יודעים שאחנו לא חד קוטביים, כלומר לא נמשכים רק לנשים או רק לגברים. בדרך כלל גברים נמשכים יותר לנשים, ונשים יותר לגברים , אבל עדין מדובר ברצף. יתכן שאתה נמשך 80% לנשים, אבל יש גם סיכוי של 20% שתימשך לגברים (זו רק דוגמה כמובן).
אני מאמין שאם תדע שזו הרגשה טבעית והרבה מאד גברים חשים כך במצב זה או אחר (בדרך כלל בגילאים כמו שלך), תוכל פחות להבהל מהרגשות שלך ולחיות איתם בשלום, ואז אני מניח שתוכל גם להתמודד איתם. כי קורה פעמים רבות ( ועוד יקרה לך) שנמשכים לאישה וזה לא אפשרי להתקרב אליה מסיבות רבות, ואז אני מניח שאתה יודע כיצד לנהל את הרגשות שלך. באותו אופן תוכל גם להתמודד עם הרגשות האלה.
הלכתי עם הרצון שלך לא להרגיש את הרגשות האלה, התמודדות אחרת יכולה להיות אולי לבדוק את המשיכה שלך לגברים ולבדוק את הזהות המינית שלך.
אם תמצא  שקשה לך עדין להתמודד עם זה, כדאי אולי להתיעץ עם פסיכולוג \  מטפל מומחה.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

היי עידו
אני חושב שהרצון שלך לא להתנשק סתם הוא מאד יפה . הנשיקה הראשונה הראשונה הוא אירוע מאד זכור ונחמד מאד אם זה עם מישהי שיקרה לך "וזה לא סתם". אתה יודע אין חוק שחייבים לעשות את זה בגיל מסוים ואלי באמת כדאי לחכות קצת ולהכיר מישהי שתרצה באמת לעשות את זה איתה.
אני לא מכיר את העולם החברתי שלך, ואיפה אתה יכול להכיר בנות. אולי בתנועה או בשכונה, או באיזשהי פעילות ספורט שאתה אוהב.

דרך אגב, יש הרבה בני נוער בגילך שלא עשו את זה עדין ולא התנשקו. נכון שזה מאד IN להתרברב שכן עשו, אבל מהנסיון שלי זה לא משקף את המציאות.
אתה אולי יכול לשתף את היועצת ולדבר איתה על כך? איך הקשר שלך עם אבא? זה משהו שאתה יכול להתיעץ איתו?
מקווה שעזרתי במשהו
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

היי אופיר
הבנתי שאתה מוטרד מכך שלחברה שלך יש נסיון מיני ולך אין.
תרשה לי לשאול אותך כמה שאלות:
אתה כותב שאולי היא תפסול אותך מראש אם היא תדע שאין לך נסיון מיני. מה בבחורה הזו גורם לך לחשוב שהיא תפסול אותך בגלל זה?
אני יכול לחשוב על בחורות שהיו מעריכות את זה שאתה לא אחד שקופץ ממיטה למיטה. האם יכול להיות שהחברה שלך גם תחשוב ככה ותעריך אותך אפילו יותר?
מה בבחור בן 25 שלא קיים יחסי מין עדין הופך אותו ללא שווה? האם אתה חושב שמשהו בך לא בסדר?
מה הדבר הכי גרוע שהיא תחשוב עליך אם תדע שלא קיימת יחסי מין?

נקודה נוספת שאני יכול לחשוב עליה היא שאתה לא חייב לספר לה. זה לא משהו שכתוב לך על המצח ושאפשר לדעת...
אתה יכול להגיב קצת בבישנות וזה בסדר , זה עדין לא אומר אם שכבת עם מישהי או לא (וכאמור גם אם לא, זה לא אומר דבר)
מעט חרדה לפני פעם ראשונה היא סבירה וטבעית, אולם זה משהו מאד טבעי והדברים מסתדרים מעצמם. . אולם אם החששות שלך מאד גדולים כדאי שתתיעץ עם מישהו שאתה סומך עליו, או אפילו תקבע פגישה עם פסיכולוג, מטפל או מטפלת.
מאחל בהצלחה וחוויה נעימה
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום לרווקה התל אביבית
לעיתים נמשכים לניגודים, שכן הם מראים לנו פן בנו שאולי לפעמים היינו רוצים שיהיה לנו, ואולי מרגישים שהם משלימים אותנו. יכול להיות שהתחושה הזו היא אכן דבר זמני שיחלוף לך כפי שאת חוששת, ויכול להיות שהוא יהיה יציב. שבן הזוג שלך עם השובבות, הכיפיות  ולחיות את הרגע גם יעשה צעדים של התתיצבות, כך שתוכלי לחיות את זה. מנגד את יכולה להנות מהרוח הכיפית שהוא מכניס לחייכם.
אני חושב שרק במבחן הזמן תוכלי להרגיש אם זה נכון לך. לפי התיאור שלך נשמע שכיף לך וטוב לך איתו, אז אולי שווה לתת לזה קצת זמן ולראות.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום מיקי
אני מניח שיש טעות בשאלה ושאת בת 38 ולא 68 , וחסר לג גם פרטים כגון, האם יש לך ילדים משלך, מה גיל הגבר מה גיל ילדיו וכו'. אשתדל להתייחס כמיטב יכולתי בתנאים האלה.   אני מבין שאת רוצה לא לבזבז זמן ושאת רוצה ילדים בפרק ב', ואת חוששת למידת הרצינות של בן זוג ופניותו לקשר, היות והוא מדבר על ילדיו.
ילדיו של אדם הם חלק מאד משמעותי מחייו, ואני מניח שלא היית רוצה גבר שילדיו אינם מאד חשובים לו. כך שלדבר על הילדים, לא מעיד על אי רצינות. את כותבת שהוא גם מדבר על אשתו והשאלה אם הוא מתאר לך את קשיו במגע עם הילדים ואת הקושי בשינוי הסטטוס, שאלה חלקים הגיונים שיעסיקו אותו, לבין האם הוא מספר לך שהיא חסרה לו ודברים מעין אלה.
לסיכום, גבר שהתגרש לא מכבר, מאד סביר שהמעמד החדש והקשיים החדשים יעסיקו אותו .
השאלה לדעתי היא, האם הוא גם מוצא זמן להקדיש לך ולזוגיות החדשה שלכם?
מקווה שסייעתי, את מוזמנת לפנות שוב עם יותר מידע.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום טניה
אצל הרבה אנשים שנכנסים לזוגיות, קיימת תפיסה שצריך לבלות את כל הזמן הפנוי ביחד. עוד תפיסה שכיחה היא ששני בני הזוג צריכים לרצות בדיוק אותם דברים.
אז זהו, שהמצב לא כך. שני אנשים שבוחרים להיות בקשר, מביאים איתם לקשר את התכונות שלהם, הרצונות שלהם, הדחפים שלהם, התסכולים שלהם, ואפילו "השריטות" שלהם.
בני הזוג לא שווים אחד לשני בכל דבר וזה בסדר וגם לא רוצים בדיוק אותם דברים וגם זה בסדר.
את מספרת על פערים שיש בינך לבין החבר שלך במידת האינטנסביות של הקשר. את צריכה יותר זמן לעצמך והוא היה מעדיף לבלות כל רגע נתון ביחד. אין תפיסה אחת נכונה, או צורך אחד נכון. יש את הצורך שלך ויש את הצורך שלו.
אני חושב שאת צריכה לעשות איתו שיחה נעימה אך ברורה, בה תדברי על הצרכים שלך.
כתבת שהחבר שלך לוקח את הדברים הללו למקום שהוא נעלב. יכול להיות שאם תסבירי לו את הדברים באופן שיבהיר שאלה הצרכים שלך ושאת אוהבת גם זמן לעשות דברים אחרים עם עצמך, או עם חברות, ושאין בכך כל אמירה לגבי היחסים שלכם, או עד כמה את אוהבת אותו. מדובר בפערים על רצף של תלות  - עצמאות.
אם תרגישי ששיחה כזו לא מסייעת, אולי כדאי לך לשקול יעוץ קצר - מספר פגישות אצל פסיכלוג שהוא גם מטפל זוגי, כדי לפתור נושא זה.
פורים שמח
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום יואל
מה שקורה לך מאד נורמלי וקורה לרבים מאד.
כאשר אנחנו עומדים להתחייב בהחלטה כה משמעותית לחיינו  (ובפרט כפי שאתה מציין שאתה  מסורתי ולא מאמין בגירושין), שזו בעצם החלטה לחיים שלמים, יכולים ועולים גם ספקות.
האם זוהי הבחירה הכי נכונה שאפשר, האם יכול להיות שעם מישהי אחרת יהיה לי טוב, אולי אני עושה טעות ואני מתחייב לשנים רבות.
זוהי בהחלט החלטה כבדת משקל, וזה לא קל או פשוט לקבל אותה.
ארוינג יאלום מגדולי המטפלים האקזסטציאלסטים בימינו, מדבר על 4 נתונים קיומים שמקשים על הקיום שלנו. אחד הנתונים הללו הוא: חופש ואחריות. החרות שלנו לבחור כל החלטה שנרצה, גם גורמת לחרדה ולחששות ולקושי ובמיוחד בהחלטות חשובות כמו בחירת בן זוג. כי כל החלטה שהיא, אומרת שאנחנו אומרים לא לכל האופציות האחרות. .
מה שמחזק אותי בתשובה הזו לגביך, היא שקודם מאד רצית להציע ורק לאחר שהצעת והיא אמרה כן, והכל חתום וסגור, אתה מתחיל לחשוש.

קשה לבטל לגמרי את החששות כי אכן זו החלטה חשובה שאתה לוקח,  ככל אדם בבואו להחליט החלטה גורלית באשר היא והיא מביאה איתה ספקות.  אבל אולי אפשר מאד להקטין אותם. תזכיר לעצמך את כל התכונות הטובות שיש בבחורה הזו, את כל הדברים שמשכו אותך אליה ושבגללם כל כך רצית להציע לה נישואין.
אם אתה רואה שהחששות ממשיכים וקשה לך להתמודד איתם לבד , אולי תשקול לפנות לטיפול קצר, לבדוק מאיפה החששות מגיעים.
אשמח אם תשתף במחשובתיך ובהתקדמותך
פורים שמח
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום שי
ישנם שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות וגישות טיפוליות  שונות שיכולות לסייע לך.
אפשרויות טיפול:
- טיפול אישי
-טיפול קבוצתי
-טיפול תרופתי
הטיפול הקבוצתי יהיה בקבוצה שתתמקד ביחסים בין אישים ובפרט ביחסים בין המינים וביחסי פנויים פנויות. יש לא מעט קבוצות פעילות כאלה.

הטיפול התרופתי -נמצא בקצה הרצף בהנחה שהטיפול הפסיכולגי לא מסייע, וגם מתברר שתמונת הביישות חזקה מאד ומכילה תחומים שונים בחיים - "חרדה חברתית" יכנו זאת. הטיפול הרפואי יחסית קל ויעיל במקרים רבים, אבל בהחלט כדאי לבחון קודם טיפול פסיכולגי רגשי.

טיפול אישי
ישנם גישות טיפוליות שונות שיתיחסו למצב שאתה מתאר באופנים שונים:
הטיפול הפסיכו-דינמי: הגישה הזו תרחיב מעט את היריעה ותבחן את חייך. עם התמקדות ביחסים בין אישים וביחסים עם ההורים בינקות, מתוך כוונה לגלות את מקורות הקשיים ולעשות להם "תיקון". באופן יחסי זהו טיפול ארוך יחסית ויכול לארוך תקופה לא קצרה.  ( טיפול פסיכו דינמי עשוי לארוך מספר שנים).
הטיפול הקוגנטיבי: יתמקד במחשבות הלא רצוניליות ובדפוסים האוטמטים שאתה פועל על פיהם והם תורמים להרגשת הבושה ולהתנהגות שנגזרת ממנה. טיפול זה מתמקד בשינוי ואורך בדרך כלל בין שלושה חודשים לחצי שנה.
טיפול פוסט מודרני ובעיקר הגישה הנרטבית - הטיפול יתמקד בלהרחיב את יכולתיך בתחום זה, מתוך התפיסה שיש לך את הכוחות והיכולות הללו. אולם אתה כרגע פחות במגע איתם וצריך לרענן אותם לעשות ביניכם הכרה יותר טובה.
מבחינת זמן גישה זו נמצאת באמצע הטווח. היא קצרה מהגישה הפסיכו דינמית, אולם פחות ממוקדת ומיידית מהגישה הקוגניטיבית.
ישנם גם מטפלים אקלקטיים שלא דבקים בגישה מסוימת , אלא מתאימים "ותופרים" את הטיפול המתאים ביותר למטופל הספציפי (אני נמנה בין מטפלים אלה).
לסיכום, אני הייתי ממליץ לך לקבוע פגישה עם מטפל ולבחון ביחד מה הכי מתאים עבורך. באופן כללי אני נוטה להמליץ על טיפול אישי ואולי לשלב קבוצה בהמשך (אך כמובן שהדבר מאד תלוי באישיותך ובהעדפות שלך).  
במידה ותרצה להתיעץ ולקבוע פגישה, או לברר לגבי מטפל מתאים במקום מגוריך אשמח לסייע לך.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום שביט
אני תוהה מה גורם לך לכתוב לפורום ולהתיעץ? אם את מרגישה שהכל טוב לך ונעים.  אז זה נפלא.
את שואלת אם את לא נורמלית?
אם את שואלת לגבי הגדרות של לא נורמלי במובן בריאותי נפשי, הרי שהתשובה פשוטה, לפי מה שכתבת אני לא רואה דבר שאפילו מרמז על כך שאת לא נורמלית.

אם את מתכוונת לנורמלית מחינת נורמה חברתית או נורמה סטטיסטית - במובן של מה מצב רוב הבנות בגילך.אני מניח שאכן נמצא רוב שבקשר מחייב. עם זאת יהיו גם שיעורים לא מבוטלים של בנות שלא מרגישות שבשלות לזה או שנהנות מהקלילות של קשרים מזדמנים.

את כותבת שאת לא מרגישה שחסר לך קשר קבוע, ואולי את לא יודעת מה את מפסידה. אולי באמת. אבל כל עוד את לא באמת רוצה זה בטח לא יקרה, ואולי זה יקרה לך בעוד כמה שנים... אולי אז תרגישי שאת באמת רוצה כבר קשר מחייב ואלי ילדים.

ישנו דבר אחד שעולה בדעתי והייתי רוצה לשתף אותך בו (וגם הוא בוודאי לא נמצא בתחום הלא נורמלי). ישנם מקרים שאין רצון לקשר מחייב בגלל חשש מסוים : חוסר בטחון עצמי, חשש שידחו אותי ואני אשאר לבד, חשש שאפגע, חשש לפגוע, פחד להיות בתלות. אי רצון לוותר על העצמאות, מודלים זוגיים לא נעימים שנחוו וחשש להיות גם בזוגיות כזו.
אם הבחירה לא להיות בזוגיות מחייבת, נובעת אצלך מחשש מעין אלה שתארתי, אולי כדאי לטפל בזה, כי חששות מעין אלה, לא נוטים להתפוגג מעצמם. ואז יתכן שתהיה המנעות מקשר שתהפוך להיות בעיה. בטיפול ניתן לבדוק: את מהות הגורם המפריע ליצור קשר, מאיפה הוא הגיע לחיים, את מה הוא משרת, וכיצד ניתן להתמודד טוב יותר עם החשש הזה.
אם את מתחברת לחלק האחרון אז אולי כדאי לך לשקול טיפול, אם לא אז אולי את מאד מאד נורמלית.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום נטע
תחושת היאוש שלך אכן עוברת היטב. נשמע מאד מתסכל שוב ושוב לעשות דייטים ולהרגיש שזה תקוע, ונגזר עליך להפגש פעם או פעמיים ואז יסתיים ושוב תאלצי להתחיל במעגל דומה,  ממש סיזיפי.
כאמור תחושת התקיעות והיאוש  עברה טוב, פחות סיפרת למה הקשרים מסתיימים וביוזמת מי ולמה.
את יכולה ומוזמנת לכתוב לי שוב עם יותר פרטים ואענה לך בשמחה.
עם זאת, בדרך כלל אלה דברים שצריך לבדוק בפגישות טיפוליות: מה את מחפשת, מה את משדרת, מה את מרגישה שעוצר אותך, איזה סוגי גברים את מעדיפה, מהו המדרוג הפנימי של התכונות שמושך אותך לגבר (בדרך כלל רוב התכונות הללו או לפחות התכונת העיקריות שקובעות, הן אינן במודעות מלאה), מהי תפיסת הגבריות והנשיות שלך. כשאת חושבת על זוגיות, איזה מין מודל יש לך בראש. איזה מודלים של זוגיות הבאת איתך מהבית, וכיצד הם משפיעים עליך.
נושאים אלה ואחרים יכולים לעלות במפגש טיפולי ולאפשר לך להבין יותר טוב מה קורה לך. לאפשר לך להרגיש שאת יותר שולטת והדברים לא קורים לך ולבחור באופן מודע ואמיץ כיוון שתבחרי בו לאחר שתגיעי למסקנה כי הוא זה שיטיב איתך.
אשמח לשמוע על החלטותיך והרהורייך.
בברכה
נתי רוזנבלום
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il