פורום בדרך לזוגיות
הפורום יוצא לדרכו מתוך הבנה שמציאת בן זוג והקמת בית מורכבים היום יותר מבעבר. דווקא על רקע ריבוי אתרי ההכרות "והשפע" שהם יוצרים, נותרים רבים עם תהיות ולבטים לגבי דרכם בדרך זו. הפורום מיועד לצעירים (בגילם ואו ברוחם) התופסים עצמם כבעלי רצון להגיע לזוגיות, אך חווים קשיים ביצירת מערכת יחסים משמעותית, למתלבטים לגבי בן זוג חדש שהכירו, ושאלות שעולות לגבי תפיסת העצמי בהקשר הזוגי. כמו כן נציע הסברים לקשיים ומכשוליים אופיינים באיתור ובכינון יחסים עם בן זוג במציאות הדינמית של חיינו. אתם מוזמנים להשתמש בבמה זו להתייעצות ולהכוונה פסיכולוגית ראשונית. אשתדל להשיב לכל פונה ופונה בתוך זמן סביר, תוך גיוס מיטב ניסיוני המקצועי. עם זאת, הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה על מנהל הפורום נתי רוזנבלום הוא פסיכותרפיסט ומטפל זוגי, משפחתי ופרטני. בעל ניסיון בטיפול זוגי, הכנת ובניית זוגיות, טיפול משפחתי, טיפול בהפרעות קשב וריכוז ליצירת קשר- 054-4301163, 7315596 -03 לכניסה לאתר של נתי רוזנבלום: http://www.nati-rose-therapy.co.il
| |
נושא |
 |
נכתב ע"י הילה ב - 06.04.09, 15:48
קשר חדש
נתי שלום, אני גרושה כבר 3 שנים, בת 35 עם ילדה בת שש. התחלתי קשר חדש לפני חודשיים ומאוד התקרבנו ונקשרנו זה לזו. הרבה זמן כבר לא הרגשתי שיש לי חיבור כל כך טוב עם גבר. הבעיה היא שהבת שלי לא מסתדרת איתו. עד עכשיו תמיד היה לה קצת קשה בהתחלה אבל מהר מאוד התרגלה ואיתו זה פשוט לא עובד! לו אין ילדים וכנראה שהוא לא מאלה שזה בא להם בטבעיות ויוצא שהם ממש לא מתחברים ואני, תקועה באמצע, לא יודעת מה לעשות... עם כל האהבה אליו אני כמובן קודם כל אמא ואני גם מרגישה שהוא באמת רוצה שזה יצליח אבל מרב שהוא רוצה זה יוצא לו "קלמזי" כזה והוא רק מעצבן את הבת שלי עוד יותר. אני מנסה להנחות אותו אבל זה לא קורה... אני רק הולכת ונקשרת אליו יותר ויותר ואני מאוד חוששת שאני אהיה במצב שאני צריכה לבחור. מה דעתך?
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 06.04.09, 22:31
תגובה: קשר חדש
שלום הילה נשמע מתסכל שמחד יש לך קשר טוב שאת מרוצה בו, ומצד שני את חשה שזה פוגע אולי בהורות שלך או בבת שלך. קצת להיות בן הפטיש לסדן. אני תוהה מה השוני הפעם עם הבת. האם יכול להיות שיש משהו שונה בקשר עם הבחור הזה..... אולי הוא נמצא אצלכם יותר, או שאולי היא מרגישה שהקשר יותר רציני, אולי אופן ההתיחסות שלך אליו שונה. אולי היא יותר גדולה וזה הפרמטר שהשתנה, אולי היא מרגישה שהוא תופס את מקום אביה, או אולי שהוא גוזל תשומת לב ממנה.
משהו בהתיחסות שלך נראה לי לא נכון לכל המשתתפים. את מציגה את זה כאילו הוא צריך לעשות מאמץ בשביל להתחבב עליה, והיא יושבת שם בכס המלכות ומחליטה אם לקבל את זה או לדחות את זה. וכן , היא דוחה את זה. אולי היא מרגישה את הכוח הרב שאתם נותים לה וזה מוצא חן בעיניה (כמובן, יש עוד אופציות ). לתת לילדה בת 6 לקבוע מי יהיה בן זוגך (לא בגלל שהוא פוגע בה או לא נחמד אליה, אלא כך סתם כי משהו לא מתאים לה) זה שגוי. זה פוגע בך, בחברך וגם בביתך, שמטילים עליה אחריות כבדה לאשר את החבר של אמא או לא לאשר אותו. אני הייתי מציע לשנות את המאמץ המרוכז שלך ושל החבר כדי שהיא תחבב אותו, ולהתנהג יותר בטבעיות. להציג לה את המצב באופן טבעי, שהבחור הזה הוא חבר של אמא. המאמץ להתחבר צריך להית משותף (כן, גם שלה) ואם היא מגלה קושי חשוב להבין מאיפה הוא בא ולתמודד איתו. . אם את מתקשה להסתדר בכוחות עצמך, וזה אכן לא תמיד פשוט. כדאי לפנות למטפל משפחתי למספר פגישות. אם תרצי, אשמח לסייע בבחירת מטפל מתאים. חג שמח נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
 |
נכתב ע"י אביבית ב - 06.04.09, 11:57
פסח מגעיל
הי נתי אני בת 27 ורווקה. כל האחיות שלי (צעירות וגדולות ממני) נמצאות בזוגיות ורק אני שוב באה לסדר "בידיים ריקות". אני לא יכולה להסביר לך כמה זה מדכא אותי.... רק המחשבה על לבוא לחג בלי בן זוג גורמת לי ממש לדיכאון ולהרגשה שאני לא שווה כלום. התחושות האלה כמובן לא חדשות לי אבל בחג זה ממש מכה.... לא יודעת להסביאר אפילו למה כתבתי, אני לא מצפה שתיתן לי דרך למצוא חבר עד הסדר (: (: כנראה סתם צורך לשתף בתסכול....
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 06.04.09, 22:14
תגובה: פסח מגעיל
שלום אביבית את מדברת על נקודה כאובה לרווקים רבים. בפגישת משפחתיות כאלה יש התענינות של "דודות" שעלולה להביך ולהציק. אכן לא אוכל לעזור לך למצוא חבר, אבל אולי אפשר לחשוב על טקטיקות להקל את חוסר הנעימות שלך מהמפגש הזה. ראשית, אני מציע לך להתבונן כמה מפריע לך תגובות הנוכחים וכמה הקושי שלך עם עצמך, שאת שוב לבד. כמה הקושי הוא פנימי שלך, שאת לא משלימה עם מצבך וכמה הוא אי נוחות והצקות של המשפחה. אם זה שלך עם עצמך, את אולי יכולה להתכונן לזה, לחשוב למה זה כל כך מטריד אותך. את הרי עדין צעירה ורבים וטובים בגילך ללא זוגיות. את יכולה להגיד לעצמך שזה בסדר וזה שאין לך בן זוג כרגע, לא עשה אותך פחות שלמה או פחות טובה. ובאשר למשפחה, אפשר אולי להגיד שירדו מהעניין כי זה מפריע לך, או לחשוב על דרכים להוציא את העוקץ מהעניין. כמו להגיד בצחוק "אוקי, אין לי בן זוג, עכשיו אפשר להתחיל בסדר. מקווה שעזרתי במשהו. חג שמח נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
 |
נכתב ע"י לירון ב - 05.04.09, 14:21
קנאה
הי נתי, אני בת 28 ואחרי כמה מערכות יחסים רציניות. יש לי בעיה חוזרת של קנאה שהורסת לי את הקשרים ועכשיו אני כבר ממש מיואשת ולא מעיזה לנסות אפילו ליזום קשרים כי אני מפחדת שזה שוב יקרה לי, וזה יהיה סיוט גם לי וגם לבן זוג. ניסיתי כבר לפנות לטיפול אבל קרה לי שם משהו די דומה, הייתי כל הזמן עסוקה בפסיכולוג, חשבתי עליו כל הזמן וכל הזמן השוויתי בראש ביני לבין מטופלות אחרות שלי. כלומר במקום שהטיפול יעזור זה רק החמיר את המצב וממש דיכא אותי! בסוף עזבתי אפילו בלי להסביר לפסיכולוג למה מרוב שהתביישתי בזה... בקיצור טיפול פסיכולוגי לא מתאים לי ולבד אני לא מצליחה להתגבר.... מה עוד אפשר לעשות? אני רוצה להגיד שחוץ מהקנאה יש לי הרבה מה לתת, אני חמה, אכפתית, נבונה.... אבל הכל כאילו נעלם כשהסצינות של הקנאה מתחילות
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 06.04.09, 10:41
תגובה: קנאה
שלום לירון את מספרת שהקנאה שמציקה לך, הפריעה לך גם בטיפול הפסיכלוגי. זה הדבר הכי טבעי ונורמלי. זה גם בעצם מה שמאפשר למטפלים לטפל, שמה שקורה בעולם החיצוני והרגיל שלך, קורה גם בחדר הטיפולים. היה איזשהו פספוס בטיפול, שלא דיברת על כך, זה בדיוק מה שאת אמורה לעשות. זה מה שמציק לך וזה צריך לתפוס הרבה מקום בחדר הטיפולים. אולי נכון לך להתחיל טיפול בזה שהמטפל יודע שזה מה שמציק לך ויבדוק איתך מפעם לפעם מה קורה גם ביחסים שלכם. אשמח לשמוע על מחשבותיך בעניין ואם תרצי את מוזמנת להתיעץ לגבי מטפל מתאים עבורך. מאחל הצלחה וחג שמח. נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
 |
נכתב ע"י רונית ב - 02.04.09, 12:37
עוד על הורים וזוגיות
הי נתי, מאוד הזדהיתי עם השאלה ששאלו אותך אתמול על הורים וזוגיות. הבעיה שלי היא שכבר עברתי טיפול בעבר ואני יודעת ומבינה איך הדפוס של ההורים שלי השפיע עלי ומפריע לי ליצור זוגיות, אבל זה לא עוזר לי לשנות את הדפוס! הבעיה שלי, באופן מאוד כללי, היא של ציפיות גבוהות בטירוף שלא מאפשרות לי להינות מהדברים הטובים שכן קיימים בזוגיות. כשהייתי בטיפול היה לי קצת יותר קל אבל מאז עברו כמה שנים והדברים חזרו לקדמותם... ואין לי כרגע כסף לטיפול...
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 04.04.09, 14:38
תגובה: עוד על הורים וזוגיות
שלום רונית אכן את מאד צודקת. לעמוד על הדפוסים שתוקעים או מפריעים לנו להגיע ליעדים שאנחנו רוצים זה חשוב, אבל לא מספיק. זהו צעד גדול שממנו אפשר להתקדם הלאה. לבחון איך אפשר להגמיש את הדפוס, או אולי לשנות אותו. באיזה מקרים הוא כן משרת אותנו ובאיזה פחות . לחשוב על דרכי התמודדות אלטרנטיביות שיכולות להיות טובות עבורנו. כתבת שכשהיית בטיפול היה לך יותר קל, אבל עברו כמה שנים והמצב חזר לקדמותו. אז אני שמח לשמוע שאת יכולה ויודעת להעזר בטיפל. לא כתבת כמה זמן היית בטיפול ובאיזה גישה. לעיתים יש צורך לחזור לטיפול לתחזוק דברים שכבר הושגו ובהחלט יכול להיות שבטיפול קצר יחסית את תוכלי לחזק ולשחזר את התובנות ודרכי ההתמודדת החדשות שאימצת ואולי אפילו להוסיף עליהם. יכול להיות יתרון לחזור למטפל שמכיר אותך, אבל אולי גם תרצי מטפל אחר כדי להתחיל משהו חדש. לגבי המחיר - לא כל המטפלים הפרטיים גובים מחירים גבוהים. יש קשת מחירים ואת תוכלי למצוא משהו במחיר שתוכלי לעמוד בו (אגב, גם קופות חולים מציעות טיפול מוזל). מהמעט ששמעתי, נשמע לי נכון שכדאי לבחור מטפל נרטיבי. אם תרצי להתיעץ לגבי פסיכולוג \ מטפל מתאים את מוזמנת לפנות. בברכה נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
 |
נכתב ע"י דן ב - 01.04.09, 15:52
הורים וזוגיות
הי נתי, רציתי לדעת האם יכול להיות שיש קשר בין זה שאני לא מצליח להחזיק שום קשר ברצינות לבין זה שההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 5 ומאז החליפו בני זוג בקצב? התחלתי לחשוב על זה בזמן האחרון וזה מאוד מטריד אותי כי בעצם זה אומר שאין לי הרבה מה לעשות בנושא...
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 01.04.09, 23:09
תגובה: הורים וזוגיות
היי דן אני מאד שמח שהגעת לשאול את השאלה הזו. כי אכן מאד יכול להיות שיש קשר ובהחלט יש מה לעשות. הקשר יכול להיות מכך שהפנמת דפוסים שמקשים עליך להכנס לזוגיות. הדפוסים יכולים להיות שונים וצריך לבדוק את זה אישית איתך. אכן אם לא מתייחסים לזה, יכולים להשאר תקוע בדפוס שלא משרת את מטרתך, אולם אם מתחילים להיות מודעים לכך, כפי שאתה מתחיל לעשות, ובודקים בטיפול איזה דפוסים אימצת ואולי שווה לבדוק אותם. אולי "ירשת" אותם מהוריך, אבל הם לא באמת שלך. במשך הטיפול אתה לומד אולי לאמץ דפוסים יותר מועילים עבורך ואולי לוותר על חלק מהדפוסים שפחות משרתים אותך. אשמח לשמוע על מחשובתיך ובמידה ותרצה להתיעץ לגבי מטפל מתאים אתה מוזמו לפנות. בברכה נתי רוזנבלום מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך http://www.nati-rose-therapy.co.il/
|
 |
נכתב ע"י יערה ב - 30.03.09, 15:53
לא רציניים
הי נתי, אני בת 26 ומשום מה תמיד "נופלת" על בחורים לא רציניים שעושים רושם רציני בהתחלה אבל אחרי שתיים שלוש פגישות נעלמים בלי להגיד מילה... אני לא מבינה איך כל פעם זה קורה, יש בי משהו שגורם להם להיות לא רציניים? אני לא בודקת מספיק טוב (למרות שאני כן שואלת על מטרות ההכרות וכד')? אני חושבת על זה המון ופשוט לא מצליחה להבין.... איך אני יכולה להשתנות או לשנות בלי להבין מה אני עושה לא טוב???
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 31.03.09, 17:57
תגובה: לא רציניים
שלום יערה אני שומע בין השורות שהתחושה הזו שאת נופלת על בחורים לא רצינים, מאד מאכזבת אותך. זה באמת מאכזב וקצת סיזיפי לנסות שוב ושוב להכיר בחורים חדשים ולהתאכזב. נדמה לי גם שאת מתוסכלת מעצמך. שאולי את עושה משהו לא נכון ולמרות שאת חושבת על זה הרבה, את לא מוצאת מהו. אני חושב שחלק גדול מהתסכול הזה, את יכולה להוריד מעצמך. נשמע שאת שופטת את עצמך בחומרה ומצפה מעצמך לדברים בלתי אפשריים. ישנם הרבה אנשים שלא יודעים להגיד להפרד באופן מכובד ומכבד ונעלמים. קודם לכל דבר, זה מעיד עליהם ולא עליך. גם הציפיה שלבד תשימי לב מה לא בסדר אצלך, היא לא סבירה. כי כאמור, יכול להיות שההתנהלות שלך בסדר וזה בעייה של החברה האלה (זה לא מקרה נדיר, אלא יש הרבה חברה שנוהגים כך). שנית, לבד קשה לשים לב להתנהלות שלך כי זה מאד טבעי לך והרבה פעמים למישהו חיצוני יותר קל לראות דברים שלאדם עצמו יותר קשה. שלישית, גם בטיפול מתנהלים באיטיות בבעיות כאלה ומנסים לפתור אותם צעד אחר צעד. כי בדרך כלל מדובר בניונאסים ובתחושה שמעבירים ולא בהתנהגות בוטה, שקל לשים עליה את האצבע. עוד מחשבה שחולפת בראשי ורציתי לשתף אותך. זה מאד טבעי לשים לב למקרים שלא רוצים אותך ונעלמים, ולא למקרים שאת לא רוצה להשאר בקשר עם מישהו. מאד יתכן שאם תקדישי זמן לבחורים שיצאת איתם, תראי שזה מאוזן ולא שרק נעלמים לך. לסיכום מאד יתכן שאין לך כל בעיה ואת מחמירה עם עצמך, במידה ואת חושבת שאכן מדובר בתופעה או שבכל זאת את רוצה לבדוק את זה, את יכולה להתיעץ עם מטפל/ת זוגי. אשמח לשמוע על מחשובתיך ובמידה ותרצי להתיעץ לגבי פסיכולוג \ מטפל מתאים את מוזמת לפנות. בברכה נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
 |
נכתב ע"י גלית ב - 25.03.09, 10:51
האם לנסות שוב
הי, אני בת 27 ובגילאים 23-25 הייתי בקשר און-אוף עם בחור שמאוד אהבתי אבל לא הסתדרנו כל כך טוב, לדעתו בגלל שאני מאוד "קשה" ועקשנית ולדעתי כי הוא לא היה בשל לקשר, כל הזמן חיפש התנסויות חדשות והתקשה להתחייב (למשל לא הבין למה אנחנו חייבים להיפגש כל סוף שבוע או למה זה חשוב שאני אפגוש את החברים שלו). מאז שנפרדנו לא היה ללי קשר רציני ויוצא לי לחשוב עליו הרבה מאוד. השבוע הוא פתאון התקשר אחרי נתק של שנה בערך ואמר שהוא רוצה לנסות שוב, שהוא יותר רגוע עכשיו ושהוא מקווה שגם אני יותר פתוחה וגמישה היום ואז אולי זה יצליח. אני לא רוצה לבזבז זמן עליו (זאת לא פעם ראשונה שהוא אומר שהוא השתנה)אבל הייתה בינינו הרבה אהבה ואני רואה שבינתיים אני לא מתאהבת שוב... כדאי לי לנסות בכל זאת? איך אני יכולה לבדוק אם זה באמת יצליח?
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 25.03.09, 18:32
תגובה: האם לנסות שוב
שלום רב גלית אני מבין שאת מעוניינת לנסות, אולם את חוששת. יש לי הרבה שאלות לשאול אותך ומעט תשובות לענות, כי אלו דברים שרק את צריכה לחשוב עליהם ולהבין את המקום בו את עומדת. חשוב להבין מאילה דברים את חוששת. האם את חוששת שתפגעי? אולי את חוששת שתנסי ושוב תתני את כולך, ותתאכזבי. אולי את מפחדת להבין שזה לא יכול להצליח ביניכם וכל זמן שאת לא מנסה, זה יכול להשאר בגדר פנטזיה. מהו המחיר שאת חוששת לשלם? האם הנסיון הזה שווה לעומת המחיר שתשלמי? במידה ותחליטי לבדוק, את יכולה אולי לעשות את זה בזהירות כדי שלא תפגעי ותראי אם הוא אכן השתנה באופן שמאפשר לך להיות בקשר זוגי איתו. את יכולה גם לעשות איתו שיחה פתוחה ולהבין באיזה נושאים הוא השתנה ואיך הוא רואה את היחסים ביניכם, ולבחון האם מה שהוא אומר נראה לך והאם המוקשים שהפריעו לך אז הוסרו מדרכם. את שואלת איך תדעי אם זה מצליח? אני מבין שהשאלה נובעת מחשש שוב להתחיל במערכת יחסים של "און - אוף". את יכולה להחליט בינך לבין עצמך או עם התיעצות מהם הקווים האדומים שלך ומהם אבני הבוחן החשובות לך לפיהם תדעי האם הקשר הולך לכיוון שאת רוצה. אשמח לשמוע כיצד החלטת לפעול. נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
 |
נכתב ע"י רוויטל ב - 23.03.09, 11:02
כניסה להריון
ההיי נתי אני צריכה עצה בדחיפות אני רווקה בת 34 נכנסתי להריון מבחור שאני יוצאת איתו חודש אבל ברור לי שהוא לא "אביר החלומות". הבחור הגיב ממש טוב הוא מאוד מאוהב בי ומבחינתו מוכן להתחתן בשניה שאני אגיד כן. אני לא רוצה להפיל, אני כבר רוצה להיות אמא וגם בגיל הזה זה לא צחוק לעשות הפלה ומצד שני אני לא יוצאת איתו מספיק זמן בשביל להרגיש שאני מוכנה לחתונה. הוא מוצא חן בעיני אבל הוא לא מושלם מבחינת הדברים שאני רוצה בגבר.... אני ממש זקוקה לעזרה בדחיפות, מה עושים במצב כזה? איך מקבלים החלטה?
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 23.03.09, 21:01
תגובה: כניסה להריון
היי רויטל אכן החלטות חשובות ואני מבין את הדחיפות שבכתיבתך. אז איך מתחילים.... קודם כל לנשום עמוק וקצת להרגע (מה שיכול גם לשרת אותך בלידה: ) אחרי שאת קצת יותר רגועה, בואי נחשוב על ההתלבטות שלך. בעצם השאלה שלך מורכבת מכמה תתי חלקים: א. האם לעשות הפלה או ללדת? ב. אם את יולדת אותו, האם לגדל אותו ומה האפשרויות הפתוחות בפנייך? ג. האם להתחתן עם האב או לא? כבר מפרוק השאלה הכללית, ניתן לראות שיש הרבה אופציות לבחור מתוכן. לדוגמא, האם להתחתן. במידה וענית על השאלות הקודמות שאת לא רוצה לאבד את הילד הן מהסיבה הבריאותית והן בגלל שאת כבר רוצה להיות אמא (כפי שכתבת) ואת גם מחליטה לגדל את הילד. אזי, את יכולה להחליט לגדל את הילד עם האב ואולי להחליט אחר כך אם להתחתן איתו או לא. כאמור, זוהי רק אופציה אחת מני רבות.
לסיכום, חשוב מאד להכיר אותך כדי לסייע לך בתהליך ההחלטה (מהם סדרי העדיפות שלך, העקרונות, הערכים האפשרויות הבאות בחשבון ואלו שנפסלות על הסף,היכולות הכלכליות ורשתות התמיכה שלך וכו') . בכל מקרה, את ניצבת בפני החלטה חשובה, וזוהי החלטה שרק את יכולה לקבל, כי את זו שתחיי עם התוצאות באשר יהיו. הייתי ממליץ לך לשקול היטב את כל החלופות באופן פתוח ומאפשר, ורק אז לקבל החלטה. אם תמצאי שקשה לך לעשות את זה לבד, תוכלי לפנות לטיפול מהיר וקצר מועד כדי לסייע לך לגבש את ההחלטה. במידה ותרצי להתיעץ לגבי פסיכולוג \ מטפל/ת מתאים, או כל שאלה אחרת את מאד מוזמנת לפנות אלי. בברכה נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
 |
נכתב ע"י ריטה ב - 22.03.09, 17:09
בעיה קשה מאוד
היי, אני ריטה בת 23 גרה עם ההורים ויוצאת עם מישהו שהם לא סובלים הם חושבים שהוא לא מכבד אותי ושאני מתפשרת כי אני שונאת להיות לבד. הם לא סומכים עלי בכלום מתנהגים אלי כמו לילדה קטנה והורסים לי את הקשר הזה שאני מאוד מאוד אוהבת ויקר לי, אני כבר לא יודעת מה לעשותתתתת!!!!!!!
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 22.03.09, 19:55
תגובה: בעיה קשה מאוד
שלום ריטה נשמע שיש קשר מאד הדוק ומורכב עם ההורים שלך ופחות ברור איפה העצמאות שלך ואיזה החלטות את רשאית וזכאית לבחור בעצמך. יש לי הרושם ממה שכתבת, שענין תמיכת ההורים בבחור, היא רק מקרה אחד מני רבים באי ההסכמות ביניכם ובתחושה שלך שהוריך מחליטים עבורך ומתייחסים אליך כאל ילדה קטנה. אני הייתי ממליץ לך להזמין את הוריך לבית קפה ולדבר איתם על האופן שבו את חשה ועל הצורך שלך ביותר עצמאות ויותר תמיכה בהחלטותייך. אם זה לא ילך או שאת מרגישה שאת לא יודעת איך לנהל את השיחה הזו, כדאי לשקול פנייה לפסיכולוג \ מטפל משפחתי כדי לעבוד על היחסים בינכם, לאור ובאופן מותאים לגילך.
ציינת בפתח דברייך שאת גרה עם ההורים, אם המצב לא יסתדר, את יכולה גם לשקול לעבור למגורים עצמאיים ואולי בכך לממש את עצמאותך ולעשות תהליך התבגרות. אשמח לשמוע את מחשבותייך. נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
 |
נכתב ע"י תומר ב - 19.03.09, 10:09
חוסר אושר
היי נתי, שמי תומר אני רווק בן 32 נדמה לי שיש לי איזה פלונתר שאני לא יודע לפתור. אני כבר די הרבה שנים בשוק הפו"פ ולאורך הזמן היו לי קשרים ארוכים יותר ופחות. כשאני לא בקשר אני מאוד רוצה למצוא ומשקיע בכך הרבה אנרגיות אבל קצת אחרי שמתחיל הקשר פתאום לא טוב לי- צפוף לי, משעמם לי, כל פעם משהו אחר שבסופו של דבר גורם לי לנתק או להרוס. זה מאוד מתסכל כי אני אומר לך בכנות שהבנות שיצאתי איתן היו מדהימות, נשים שאני רק מאחל שאני עוד אפגוש בעתיד. בעצם אני פונה אליך עכשיו אחריששוב סיימתי קשר זורם, נעים ואפיעלו עם התאהבות הדדית רק בגלל שהרגשתי שזה בא על חשבון דברים אחרים שלי בחיי כמו עבודה ונגינה וכד'. בקיצור אי אפשר עם ואי אפשר בלי... בתקווה שיש לך איזה דרך להתיר פלונטרים כמוני אני אשמח לשמוע
|
|
 |
נכתב ע"י נתי רוזנבלום ב - 20.03.09, 15:06
תגובה: חוסר אושר
שלום תומר נשמע שהחיים שלך מלאים בכל טוב. העבודה שלך מאד מעסיקה אותך והנגינה שאתה כנראה אוהב, ואפילו אתה יוצר קשר קשרים יפים עם בחורות נפלאות. רק שאז כמו שאתה כותב משום מה אתה הורס את הקשר, והכותרת שבחרת מסמלת מאד את הקושי שאתה חש. אני מאד שמח שאתה פונה, כי לכאורה הכל טוב, אבל משהו עוצר אותך ומעיב על אושרך וזה מאד חבל. .יכולים להיות סיבות שונות שגורמות לך (באופן לא מודע): חשש ממחויבות או מתלות, חשש מזוגיות כובלת, אי אמון במערכת זוגיות מתמשכת ועוד אפשריות רבות. לא ניתן לפתור את המצב ביעוץ דרך הרשת; כי חשוב להכיר אותך: את האישיות והאופי שלך ולבחון את עברך.
אני ממליץ לך לפנות למטפל פרטני שהוא גם מטפל זוגי (כי שם מתמקדת הבעיה) כדי לבחון מהו הדבר שמביא אותך לבעוט בדלי כאשרר הוא מלא. מהנסיון שלי אפשר לפתור בעיות מהסוג הזה ואולי אפילו בפגישות לא רבות (טיפול קצר מועד).
במידה ותרצה, אתה מוזמן להתיעץ איתי לגבי פסיכולוג \ מטפל\ת מתאימים עבורך. בברכה נתי רוזנבלום פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך www.nati-rose-therapy.co.il
|
|
|
מדריך לבחירת איש מקצוע
|
|
|
|
|
|
|