פורום מתבגרים
גיל ההתבגרות מעמיד בפנינו אתגרים הנוגעים לתחום החברתי, הזוגי, הלימודי והאישי ולא פעם מלווה בקשיים הנוגעים לתחומים אלו: למה ההורים לא מבינים שאני זקוק ליותר עצמאות? כיצד להתמודד עם פרידה מבן/בת זוג? איך לשפר את מצבי החברתי? למה אני אף פעם לא מרוצה מהגוף שלי? איך להתמודד עם תחושות ייאוש ודיכאון? בפורום מתבגרים תוכלו לקבל תמיכה והכוונה ראשונית בנושאים אלו ואחרים המעסיקים אתכם. עם זאת, הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה על מנהלי הפורום:
אלון צמחוני הוא פסיכולוג קליני, מטפל במבוגרים, מתבגרים, הורים וזוגות, ומנחה קבוצות. מתמחה בהפרעות אכילה, טראומה, דיכאון, חרדות, התמכרויות ומשברים. ליצירת קשר: 0544335118 או alonzim11@gmail.com עדי קונץ גולדמן היא מטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית ובעלת ניסיון בטיפול בילדים בגילאים שונים. עובדת כיום במרכז הורים וילדים, בתחנה לטיפול משפחתי ובקליניקה פרטית. כמו כן, מדריכת סטודנטים לע"ס. ליצירת קשר: 054-9988419 או adi.kuntz@gmail.com
| |
נושא |
 |
נכתב ע"י אנונימי ב - 24.12.11, 21:47
להילחם עד הסוף? למרות שהסיכוי קלוש? (15)
הכרתי ילדה משוויץ שמדברת צרפתית, והיא כ"כ יפה שהתאהבתי בה, אני אומר לכם, היא הילדה הכי יפה בעולם! עכשיו, לא דיברתי איתה.. לא היה לי אומץ.. ועכשיו אני רואה תמונה שלה מנשקת בלחי איזה ילד אחד.. אמרו לי אין לך מה להפסיד.. שלחתי לה הודעה, והיא לא עונה לי מאתמול.. אני ממש מאוהב בה.. מה לעשות?
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 25.12.11, 18:05
תגובה: להילחם עד הסוף? למרות שהסיכוי קלוש? (15)
שלום אנונימי, אכן קשה להמתין... נשמע שהלכת עם הלב והרגשות שלך למרות הסיכוי הקלוש, ואני מניחה שאין הרבה מה לעשות אלא רק לראות האם ולאן הקשר יתפתח. טוב שיש לך חברים לידך שאתה יכול לשתף אותם ולחלוק איתם את ההתלבטות והתקווה- מציעה שתמשיך להיעזר בהם עד שדברים יהיו ברורים יותר.
ליטל
|
 |
נכתב ע"י עומר ב - 23.12.11, 11:47
חברה ישנה-חדשה
שלום ליטל וחג שמח,
שמי עומר, אני תלמיד י'ב בן 17. לפני מספר חודשים זכיתי להכיר בחורה מדהימה בגילי, והיינו יחד כחודש. במהלך הקשר שאלתי שוב ושוב אם יש דבר בי שמפריע לה, ופעם אחר פעם היא ענתה בשלילה. למרות שהיה קצר, שנינו נהנו רבות באותו חודש. לא רצינו שיהיה דבר מה שיפריע או יפסיק את הקשר. בשלב מסוים, התחלתי לחוש כי אינה מספרת לי את כל האמת, ואף מתחמקת מלספר לי את שמפריע לה. הענקתי חשיבות לשמוע את שמטריד אותה, מתוך רצון לבנות תקשורת מוצלחת בקשר. לקראת סוף הקשר, שנינו חשנו כי המצב לא היה כבתחילתו. היום, בדיעבד, אני יכול לומר כי ההרגשה המוטעית שלי לגבי כך שאינה מספרת לי מה מפריע לה הינה כנראה הסיבה לכך שנפרדנו. באחד הערבים ישבנו לשיחה, ולמרות כי שנינו לא היינו בטוחים בהחלטה של פרידה או המשך, החלטנו להפרד, בתקווה שזוהי ההחלטה הנכונה ביותר דאז.
לאחרונה, מצאתי עצמי חושב עליה רבות, ואף לפתח ספק לגבי ההחלטה שקיבלנו באותו ערב. לאחר שיחה שקיימנו השבוע, התברר לשנינו כי הרגשות עדיין קיימים, והחלטנו לבינתיים להשאיר זאת כך ולהשאר ידידים.
כעת, איני יודע כיצד לפעול. יש בי הרצון להיות איתה שוב, אך ישנם מספר גורמים שמקשים על הקשר.
אחד מן הגורמים, אלה הורייה. איני מתכוון לפקפק בהחלטתם, ואיני מתיימר לדעת מה נכון יותר ומה פחות, אך לפי דרישתם, מוכרחת היא להתייצב חזרה בביתה עד השעה 2 בלילה. יש בי ביקורת גורפת כלפי החלטה זו, שכן לנערה בת 17 יש שיקול דעת, והיא פועלת במסגרתו. אין הדבר חדש, דרישתם הייתה קיימה אף בזמן שהיינו ביחד לפני מספר חודשים. בזמן הקשר, נאלצתי להסכים להחלטתם של הורייה, ולהביא אותו לביתה עד 2. כמובן שקיימת בי ההבנה כי הורייה מעוניינים להגן עליה ולדאוג לה, אך מאמין אני כי ישנו גבול להגנה, והורייה חצו גבול זה. היום, על אף רצוני להיות איתה, כאשר אני חושב על כך שלא נוכל להיות יחדיו בלילות, אני נרתע מליזום קשר חדש.
בנוסף, מאמין אני כי כאשר אחד מתחבר לאחרת, עליו להתחבר אף לחבריה ולמשפחתה, באופן טבעי. לאחר שהכרתי את חבירה, נוצרה אצלי רתיעה נוספת, שכן אין אני מחבב אותם, ואין ברצוני לנסות להתחבר אליהם.
לבסוף, דבר נוסף שמטריד אותי, אלה משפחתי וחבריי. מעצם כך שנחזור להיות יחד, שאלות רבות יוולדו, ויחייבו אותי להשיב עליהן. אין אני מרגיש מסוגל להעניק תשובות מספקות אם בכלל, ואין בי הכוחות להתמודד עם מספר רב של של שואלים.
על אף הדברים שציינתי לעיל, עדיין ישנו הרצון להיות איתה. מה דעתך בעניין זה?
תודה מראש וחג שמח, עומר.
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 25.12.11, 18:02
תגובה: חברה ישנה-חדשה
שלום עומר, אני חוששת שאין תשובה חד משמעית לשאלה שאתה שואל. אתה מתאר מספר גורמים "חיצוניים" (הורים, חברים) שמפריעים לך ומשפיעים גם על היכולת להינות מהקשר הזוגי. אני מאמינה שבכל קשר זוגי יש היבטים שיותר ופחות מתאימים לנו וההחלטה אם להיפרד או להמשיך את הקשר למרות המחיר היא בעיקר תחושתית ורגשית ולא נובעת דווקא משיקולים אובייקטיביים. האם בקשר הנוכחי יש יותר "בעד" או יותר "נגד", זו כבר שאלה שרק אתם יכולים להשיב עליה- מתוך החיבור ביניכם, הכיוון אליו הקשר נע באופן טבעי והרגשות שלכם זה כלפי זה.
ליטל
|
 |
נכתב ע"י אנונימית....... ב - 23.12.11, 0:49
שינוי מפחיד בהתנהגות
יש את הקישור ב - fxp זה זה: http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=9494055
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 23.12.11, 7:30
תגובה: שינוי מפחיד בהתנהגות
שלום לך, את מתארת רגשות של קנאה, תחרות, זעם ואיום שחדשים לך- והתעוררו עם המעבר לפנימייה. איני יודעת מדוע עברת לפנימייה, איך זה בשבילך והאם רצית בכך, אבל בכל מקרה- לצאת מהבית ולעבוד לפנימייה זה שינוי משמעותי שלפעמים מלווה ברגשות חזקים: לחלק מהילדים שיוצאים מהבית יש תחושה של אובדן של מקום בטוח אותו הם מכירים ובו הם מרגישים בטוחים ואהובים, אצל ילדים אחרים מתעוררים רגשות של "למה אני יצאתי מהבית וילדים אחרים לא?". לפעמים כשקשה לחשוב ולדבר על הרגשות האלו (אפילו בינך לבינך, לא רק עם אחרים), הם מוצאים ביטוי בכל מיני דרכים עקיפות כמו כעס וקנאה על ילדים אחרים ותחושות תסכול ועצבנות. בשורה התחתונה אני רוצה לומר לך שמאוד טבעי ונורמלי שמעבר לפנימייה מלווה גם ברגשות והתנהגויות לא נעימים, ואני חושבת שיכול לעזור לך מאוד להתייעץ עם יועצת או איש מקצוע אחר בפנימייה, כדי להפוך את המעבר לקל יותר ולעזור לך לחזור להתנהג בדרכים שאת יותר אוהבת ומאמינה בהן.
ליטל
|
 |
נכתב ע"י אנונימי ב - 22.12.11, 17:15
אהבת
שלום לכם! יש ידידה בבית ספר שלי מהשכבה שלי (15) ואני חושב שאני אוהב ואני דיי מתעניין בה, ואני לא רוצה בזה!! איך אני יכול להפסיק את זה?? :\ תודה רבה לעוזרים!!
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 22.12.11, 21:40
תגובה: אהבת
שלום אנונימי, אני חוששת שאין תרופות להעלמת אהבה ורגשות מלבד זמן ומרחק. השאלה היא- למה לוותר על הרגשות שלך? היכולת להרגיש אהבה היא יכולת חשובה כל כך, ולא לכולם יש את היכולת לחוש אותה, כך שלא הייתי מוותרת עליה מהר כל כך... אפילו אם המחיר הוא לאהוב את הידידה ולא לקבל אהבה בחזרה. אני חושבת שאתה יכול לשמוח על היכולת שלך להרגיש ולהיות מודע לרגשותיך, ולא להילחם בהם ולנסות להעלים אותם.
ליטל
|
 |
נכתב ע"י מתבגרת ב - 15.12.11, 20:11
שאלה
שלום, אמא שלי עברה פציעה לאחרונה והיא לא עובדת כבר כמה חודשים אין לה מקום עבודה קבוע ואנחנו גרים עם בן הזוג שלה. לאחרונה דיברה איתי שהמצב לא הכי טוב עכשיו ושאנחנו חיים על חשבון הבן זוג שלה. מאז אני ממש בחרדות וזה מדאיג אותי מאוד, ממילא הרגשתי לא ממש בבית מאז שעברנו לגור אצל הבן זוג ועכשיו עוד יותר. מה לעשות?
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 16.12.11, 10:56
תגובה: שאלה
שלום לך, לא קל להתרגל לבן זוג חדש ובוודאי לא למגורים איתו, ואני מבינה שהתחושה של התלות בו מגבירה את אי הנוחות והדאגה. התרגלות למבנה משפחתי חדש תמיד לוקחת זמן, אבל אני חושבת שחשוב שתשתפי את אמך בתחושות שלך, ושתחשבו יחד באיזה דרך ניתן לחזק את תחושת השייכות והנוחות שלך בבית ומול בן הזוג. לפעמים יש דברים שהם כביכול קטנים ויומיומיים אך כשיש בהם שינוי- התחושה משתפרת משמעותית. בנוסף, אני מבינה את החרדה שגורמת לך התלות באדם שאינו הורה שלך, אבל חשוב שתזכרי שגם אם חלילה יהיו קשיים בתחום הכספי- יש מוסדות ועמותות שעוזרים במצבים אלו, ונועדו לעזור לאנשים שנקלעו לקשיים כלכליים. במובן זה, אני בטוחה שתוכלו להסתדר עד שאמך תחלים גם אם לא תוכלו להסתמך על בן הזוג.
בכל מקרה, אני מבינה שזו תקופה לא קלה עבורך וממליצה לך לשתף אנשים נוספים בקשיים. אם תרגישי צורך לדבר ולהתייעץ יותר את יכולה לפנות לצ'ט של על"ם שמציע ייעוץ אנונימי לבני נוער בכל נושא שמטריד אותם- http://www.yelem.org.il/yelem/yol.asp
ליטל
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 13.12.11, 18:45
לאנונימי (סיפור חיי)
מטפל במוסיקה יכול לסייע לך כמו פסיכולוג- אפשר לדבר איתו או להיעזר באמצעים מוזיקליים כדי להביע את הרגשות- כך שאני חושבת שכדאי לך להשתמש בקשר איתו גם כדי לדבר על הדברים שמטרידים אותך בנוגע לנערה ובכלל.
ליטל
|
|
 |
נכתב ע"י אנונימי ב - 16.12.11, 20:17
תגובה: לאנונימי (סיפור חיי)
נראה עם זה יעזור לי זה רק ההתחלה של הטיפול. בנתיים המחשבות והכאב עדיין מיקאות עליי.
|
 |
נכתב ע"י ... ב - 11.12.11, 18:17
עזרה בבקשה..
שלום, אני בת 18 ויש לי דבר שנורא מקשה עלי ואני חייבת ייעוץ לגביו. מגיל קטן אני ובן דוד שלי היינו חברים ממש ממש טובים, היינו בקשר המון והיינו מתארחים אחד אצל השני כל הזמן. בגיל 12,13 בערך התחלנו להתרחק כי אבא שלי (אנחנו דתיים) לא רצה שבתקופה של ההתבגרות נשהה ביחד כי זה יכול לפתח רגשות וכו', אז התחלתי להתרחק. מאז זה רק הלך והחמיר, אני לא יודעת למה הוא פשוט התנתק לגמרי, הוא עכשיו אדם שונה לגמרי (הוא בצבא), החילוניות עלתה לו לראש, הוא שינה את אופן הדיבור שלו, אני בקושי מכירה אותו. אני כל כך מתגעגעת לאדם שהוא הי'ה, אני כבר לא יכולה לסבול את זה הוא חסר לי כל כך, זה מרגיש כמו פצוע שותת דם בלב שלי. לפני מס' חודשים באירוע משפחתי הוא ישב מולי וניסה לפתח שיחה שלא הצליחה, ובה נוכחתי כמה אנחנו שונים כעת ולא יודעים כלום אחד על השני. אין טעם לנסות לדבר איתו, זה מביך מדי ואני לא חושבת שהוא בכלל חושב על זה... אני חושבת על זה כל כך הרבה, אני משתגעת כבר מרוב צער וגעגוע, חלקתי עם האדם הזה כמעט חצי מחיי. מה לעשות?????
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 12.12.11, 8:44
תגובה: עזרה בבקשה..
שלום לך, זאת באמת נשמעת פרידה כואבת, ואני מבינה כמה מכאיב לשבת מול אדם שהיה קרוב לך כל כך ולהרגיש כזאת זרות. את כותבת על געגוע גדול לאדם שהוא היה (ואולי גם לילדה שאת היית?) ולקשר הזורם והפשוט ביניכם. היום, כאשר שניכם בוגרים יותר ונמצאים במקומות אחרים בחיים- אני בטוחה שגם את השתנית מגיל 12 ולא רק הוא- באמת כבר אי אפשר שהקשר יהיה "בדיוק כמו פעם". אבל אולי אפשר לנסות לבנות משהו אחר. אולי אפשר ליצור קשר דווקא מתוך מקום של עניין וסקרנות בעולם החדש שלו, ולבדוק האם יכול להיות חיבור גם מהמקום הזה. בשביל לנסות לבנות איתו קשר אחר אין ברירה אלא להשלים עם העבודה שדברים לא יהיו בדיוק כמו פעם, ובקשר הזה אני מציעה לך לשאול את עצמך למה את כל כך מתגעגעת? האם רק אליו או לתקופה של הילדות? או לתקופה בה היה קל ליצור קשר עם בנים או בני משפחה? אולי, אם תהיה יותר השלמה עם מה שכבר לא יהיה, יפתח לכם פתח להנאה ממה שיש וממה שאפשר ליצור היום.
ליטל
|
 |
נכתב ע"י אנונימי ב - 09.12.11, 10:18
סיפור חיי (17)
סיפור קצת עצוב נוראה בלי סוף טוב. אז ככה, לפני כשנה 1.9.2010.
הייתי בבית ספר דתי בשנת 2009. הייתי שם מי כיתה ג'-ח', עברתי לחילוני כי סבא שלי יכריח אותי בהתחלה רציתי דתי. שעברתי לחילוני שזה היה בית ספר מאוד על רמה הרגשתי לא כול-כך טוב בסביבה. הייתי שם וממש התחלתי להקיא נהיו לי לחצים והקאות, לא הייתי רגיל להיות אם בנים ובנות. ממש הרגשתי לחוץ התקשרתי לסבתא שלי והתחלתי להגיד לה אני לחוץ לא מרגיש טוב וזה... עברו יומיים שלוש, אני התחלתי להסתכל שם על בנות, שהיה שיעור מחשבים אז בא אליי ילדה. ושאלה אותי, אתה צריך עזרה זה שם והיה איתה עוד מישהי, עבר עוד יום זאת של הקבצות של אנגלית הביאה לילדים מבחנים, אותו ילדה (שזכרתי שהייתה לייעד הילדה ששאלה), אמרה אני לא רוצה אצל המוגבלים והסתכלתי עלייה והיא עשתה כזה אם הרגל והידיים מבט כזה חמוד ומושך, אז התחלתי ממש לחשוב עלייה, התחלתי בשיעורים להסתכל עלייה וממש התחלתי להתאהב בה כול-כך חזק. עבר יום יומיים, באה אליי ילדה ושאלה את מי אתה אהוב אמרתי לה לא אומר כזה היציקה לי. אז באה הילדה ושאלה (הילדה שאני אהוב) מאיפה אתה מהיכן אתה? אמרתי לה ועניתי לה היא אמרה "היית רוצה חברה?, יש לך חברה?" אמרתי לה הלוואי היא הלכה, טוב עבר יומיים שלוש 17.10.2010 עזרתי אומץ ואמרתי לה "אני אהוב אותך" היא ברחה ממני לחברה שלה שחייכת לה בחוץ החברה שלה אמרה היא לא מעוניינת אני אומר אם כן אז שתגיד והלכתי, היה לה חבר כבר ואז אחרי יום, 18.10.2010 הלכתי לעשות ספורט "מתח". ראיתי בספסל אותה ואותו מתנשקים לקחתי קרש רצתי עליתי לגדר ראיתי המוט והתחלתי לדפוק את ראשי בעמוד עד שכמעט התעלפתי ילדים מהכיתה ראו ולקחו אותי, יזמינו לי מד"א ראה אותי החובש ושאל כל מיני שאלות, שהלכתי הביתה לפני זה הילדה באה אליי ואמרה באו אני ירגיע אותך בעוד שהיא לוקחת את חברה שלה ושמה ידיים בינה לבינה ואומרת לי את זה לא התייחסתי והלכתי, 19.10.2010 הלכתי עבר קצת היום בכיתה כתבתי מכתב לילדה מהלב,טוב היה שעיור ספורט ראיתי אותה ולא הייתי מסוגל מה עשיתי? עשיתי סצנה לקחתי קרש ואז רצתי וצעקתי שאני יהרוג את חבר שלה היא ניגשה ואמרה מה יש לך? "אתה מפחיד אותי" טוב נתתי לה תתקרש בקיצור היא אמרה לי תקרא לא קראתי בקיצור היה סיפור היא הלכה לפני שהיא הלכה היא אמרה "אני עוד יחשוב עלייך שאני והוא ניפרד" והלכה, 20.10.2010 היום השחור בחיי היה טקס יצחק רבין ישבנו בכיתה המורה קורה לי בוא איתי ואז יצמיד אותי לאם הבית, הייתי לחוץ נוראה התקשרתי לסבתא שלי וזה... לא הבנתי מה קרה. בקיצור מזמנים את איימי אומרים לה הבן שלח שולח לה נשיקות בשיעורים מכתבי אהבה הינה מכתב אחד הוא מחזר אלים תגידו תודה שהיא לא התלוננה במשטרה עייפו אותי מהבית ספר לצמיתות אמרו תיפנו לעירייה. טוב הלכנו אימא שלי התקשרה למנהלת רצו ויתור סודיות היא לא רצתה איך אומרים "מכים תברזל עוד שהוא חם" עבר יום כול-כך התעצבנתי ולא ידעתי מה לעשות, עבר חודש התחילו לי מחשבות עלייה וכאב וצער טוב אימא שלי לקחת אותי לפסיכיאטרית אבל כבר הייתי בטיפול, לא אמרתי לה מה כאוב לי רק אמרתי דברים אחרים, טוב אחרי 2 חודשים עיברו אותי לבית ספר אחר 12.11.2010. הייתי 2 חודשים כי החילו לי התקפי זעם על אותה נערה וכאב וצער הייתי לא זוכר את מה שעשית לאחר העצבים, הייתי בטיפול 3 חודשים ולא רצו לקבל אותי חזרה לבית הספר אז הוריי חתמו על חינוך מיוחד לבעיות נפשיות, עברה שנה ועדיין יש לי מחשבות על הבחורה וכאב וצער אומנם אין לי כבר עצבים כתבתי בפורמים את הסיפור לא עזר ניסיתי לדבר אם הבחורה בפייס אבל לא עזר. כהיום אני נמצא בבית ספר של חולי נפש, הילדים שם זוועת ה' ממש לא נורמליים ורואים זאת ואני כול-כך בוכה שאני שם כי אני לא אחד כזה אני צריך שתיעצו לי בבקשה. המשך: אחרי כמה זמן התקשרו אליי מחסוי אני עונה הלו עונה לי בן אדם מי זה? "משלוח פרחים למשפחת "כך וכך" "(לא יגיד את שם המשפחה מסיבות אישיות). ומה אתה רוצה?" להביא לך את הפרחים אפשר את אחד ההורים שלך?" טוב אני מנתק. אחרי יום אני סוגר את הפלאפון שובר אותו מרוב עצבים טוב אני נכנס לפייס אותו נערה כותבת לי "מה שלומך?" . "אני חייבת לדבר איתך דחוף". טוב אני מתקשר אליה מהמחשב, היא עונה "הלו ש' אני נותנת לך עוד צ'אנס תענה לי" טוב אני מתקשר אליה מהבית היא בקיצור אומרת לי ככה "לא יודעת מה ש' אבל אני מתחילה לפתח אלייך רגשות מכול מה שכתבת לי אני רוצה להיפגש איתך ולדבר על הכול עכשיו קח את הפלאפון שלי אני יוצאת לדרך במונית" "ותזכור תבוא ללא אנשים וללא סכינים וללא משטרה!" טוב בסדר מאמי. כולי נרגש וסעור שבפעם הראשונה אני היפגש עם "אהבת חיי" טוב אני מתקשר אליה היא עונה לי "הלו" אני מאמי מתי למאת? "עכשיו תצא אני בדרך" בקיצור קבענו להיפגש בפארק. טוב אני יוצא לדרך. אני מגיע לפראק. אני מחכה מתקשרים אליי מחסוי אני עונה הלו עונה לי הנערה "אני הגעתי אני בפיצוחיה איפה אתה?" איפה שקבענו "טוב אני בדרך אלייך" טוב אני מחכה ואחרי כמה דקות אני רואה אותה כולי נרגש אני בא לחבק אותה אבל היא לא נותנת היא אומרת לי "תיתן לי להתרגל אלייך ואז" אנחנו יושבים מדברים והכול פתאום מתקשרים אליה בפלאפון היא עונה ומדברת ברוסית. טוב היא אומרת לי "זאת הייתה אימא שלי אמרתי לה שאני נפגשתי עם חברות". אחרי 5-10 דקות שאני מדבר איתה בא בן אדם חולצה לבנה מתיישב ומשלב ידיים כמו "עבריין" אחרי 2 דקות תפוס אותי בן אדם חונק אותי אומר לי אתה עצור! הבחורה מתרחקת ומסתכלת, הבן אדם חונק אותי במשך 5 דקות אומר תראה תעודה מזהה. אחרי זה הוא אומר לי איפה אתה גר אני אומר אחרי זה אנחנו הולכים הוא מפליל אותי ומכריח אותי להגיד שאנסתי אותה אחרי כמה דקות אנחנו עוצרים בספסל הוא שולף סכין מצמיד לעורף שלי ואומר תסתכל אליו לא עליי. בקיצור השני אומר תרחם עליו טוב אנחנו הולכים הביתה הוא תופס אותי אני דופק בדלת אימא שלי פותחת תדלת. הוא משחרר אותי לוקח את אימא שלי לשיחה אני מתקשר למשטרה עונה לי מישהו עם עיוות קול "על תבלבל תמוח" טוב אחרי כמה דקות שוב מתקשר למשטרה עונה לי שוטרת אני אומר להם תבואו דחוף. אחרי 10-20 דקות באה משטרה וגם אבא שלי בא ודוד שלי לזיין את הבן אדם (סליחה על הביטוי). בסוף הסיפור לוקחים בניידת את הבחורה ואת שני הבחורים. וככה זה נגמר. בסוף התברר לי שאותו בן אדם התחזה לנערה בפייס במשך שבוע-שבועים. וזה לא הייתה היא גם הוא אמר שהוא התחזה והיה לי שני פרופילים. מה שאני בא להגיד על תסמכו על כל אחת. --------------------------------------------------------- עכשיו מה אני אמור לעשות עדיין יש לי קצת רגשות לנערה הזאת? ואני נוראה מתוסכל מימנה מה אני אמור לעשות?
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 11.12.11, 7:36
תגובה: סיפור חיי (17)
שלום אנונימי, אני מבינה שהרגשות אל אותה נערה מכאיבים לך ומעסיקים אותך כל הזמן ושיש בעיות נוספות שמלוות אותך, בבית ובבית הספר. אתה מתאר גם חוויות קשות ומפחידות שקרו לך סביב האהבה לבחורה. לצערי אין אפשרות לפתור הכל בפורום ולכן אני חושבת שמאוד מאוד חשוב שיהיה לך פסיכולוג שאיתו תוכל לדבר על כל הדברים שמטרידים אותך. קשה להתמודד לבד עם הרגשות והקשיים, ואין סיבה שלא תקבל עזרה. אני מציעה שתבקש מאמך או מצוות בי"ס מישהו קבוע איתו תוכל לדבר ושם, לאט לאט, לפתוח את הדברים שמטרידים אותך ולחשוב איך להתמודד עם רגעים בהם קשה לך.
ליטל
|
|
 |
נכתב ע"י אנונימי ב - 11.12.11, 18:54
תגובה: סיפור חיי (17)
שלום אנונימי, אני מבינה שהרגשות אל אותה נערה מכאיבים לך ומעסיקים אותך כל הזמן ושיש בעיות נוספות שמלוות אותך, בבית ובבית הספר. אתה מתאר גם חוויות קשות ומפחידות שקרו לך סביב האהבה לבחורה. לצערי אין אפשרות לפתור הכל בפורום ולכן אני חושבת שמאוד מאוד חשוב שיהיה לך פסיכולוג שאיתו תוכל לדבר על כל הדברים שמטרידים אותך. קשה להתמודד לבד עם הרגשות והקשיים, ואין סיבה שלא תקבל עזרה. אני מציעה שתבקש מאמך או מצוות בי"ס מישהו קבוע איתו תוכל לדבר ושם, לאט לאט, לפתוח את הדברים שמטרידים אותך ולחשוב איך להתמודד עם רגעים בהם קשה לך.
ליטל השב כן אני יודע, הביאו לי מישהו שהוא מטפל במוזיקה ובהתחלה הוא עשה לי טיפול במויזקה ועכשיו הוא התחיל לדבר איתי על הבחורה כמו פסיכולוג. הבעיה שהוא לא פסיכולוג הוא מטפל במוזיקה, הוא יוכל לעזור לי? הוא שאני צריך פסיכולוג?
|
 |
נכתב ע"י :S ב - 08.12.11, 18:22
דחוף
שלום לך, אני כמעט בת שמונה עשרה. לפני כחצי שנה ידיד טוב שלי אמר לי שהוא לא מתעניין במין הנשי. זה כל כך הגעיל אותי, במיוחד לאור העובדה שאני דתיי'ה ויש רתיעה חזקה גם מכך, ואין לי מושג למה המשכתי להיות בקשר איתו. עכשיו הוא כל הזמן מתקשר אלי ואנחנו מדברים המון, אני אוהבת לדבר איתו כי הוא ידיד טוב, יש לנו תחומי עניין משותפים ואנחנו מכירים הרבה זמן. אמא שלי יודעת(סיפרתי לה), והיא אמרה לי שבסך הכל זאת לא אשמתו ושאם זה מפריע לי אני אנתק איתו קשר בהדרגה, אבל יש שתי סיבות שמונעות מני לעשות כן; ראשית, מפני שהתרגלתי לדבר איתו כל כך הרבה וזה יה'יה לי ממש קשה, ושנית, מפני שאני ממש חוששת שהוא נורא ייפגע. זה כל כך מגעיל אותי, אבל אני לא יודעת מה לעשות. אני גם מרגישה שאני נושאת חס ושלום בעול הזה, ושאני כאילו "מרמה" את אבא שלי בגלל שהוא לא יודע, אבל זה בעצם לא הסוד שלי. אני חושבת כמה הוא הי'ה כועס אם הוא הי'ה יודע שאני מדברת עם מישהו כזה. בבקשה, אני על סף שבירה, תעזרי לי.
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 09.12.11, 7:52
תגובה: דחוף
שלום לך, אני מבינה כמה קשה לך התחושה של ה"קריעה" בין קשר שחשוב לך עם אדם יקר לך לבין תחושות הגועל והאשמה שמעורר הקשר איתו. לפעמים "גועל" היא כותרת לכל מיני רגשות שמסתתרים מתחתיה, ואני חושבת שכדאי לך לנסות לשאול את עצמך האם העניין האמיתי הוא הגועל או רגשות אחרים. למשל, האם יכול להיות שמתחת לגועל יש גם רגשות כמו עלבון ואכזבה ("איך אנחנו ידידים כ"כ קרובים והוא לא נמשך אלי, כאישה?"), כמו פחד ("אולי אם אני אהיה איתו גם אני "אדבק" ולא ארגיש משיכה לבני המין השני?") וכמו כאב על כך שהקשר ביניכם ישאר ידידותי בלבד, ולכן אולי קל יותר להרגיש גועל ולהתנתק מהידיד מאשר להיות איתו בקשר קרוב? אני לא יודעת אם משהו מהדברים האלה מתחבר אלייך, אבל מציעה לך להמשיך ולברר בינך ובינך מה עוד יש בקשר עם הידיד מלבד הגועל- ומתחתיו. ייתכן ושיחה בצ'ט תוכל לעזור לך- מזמינה אותך לפנות לאתר של על"ם, בו יש מתנדבים שמשוחחים דרך הצ'ט, באנונימיות, עם בני נוער שרוצים עצה ושיחה על נושאים שונים שמטרידים אותם. כתובתם: http://www.yelem.org.il/yelem/yol.asp
ליטל
|
 |
נכתב ע"י FXP ב - 14.11.11, 17:12
היי ליטל
שלום ליטל, אני חבר בצוות מארחים בקהילת הפורומים www.fxp.co.il, נשמח לארח אותך בקהילתנו, באירוח קצת שונה מפעם שעברה שהתארחת אצלנו. אשמח אם תוכלי לשלוח לי מייל, לשליחת פרטים נוספים.
המשך יום נעים =]
|
|
 |
נכתב ע"י ליטל גליק ב - 15.11.11, 18:28
תגובה: היי ליטל
שלום לך, השבתי לך במייל הפרטי ששלחת.
ליטל
|
|
|
מדריך לבחירת איש מקצוע
|
|
|
|
|
|
|