לגולשים שלום,
הפורום מיועד למעוניינים להתייעץ ו/או לעיין בשאלות ותשובות שכבר פורסמו.
אנא אל תפגעו בנוחות השימוש ואל "תציפו" את הפורום-
אני משתדלת לענות לשאלות מוקדם ככל האפשר, ואין סיבה לפרסם את אותה שאלה שוב שוב.

תודה על ההתחשבות,
ליטל

שלום לכולם,

אנו חוקרים בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה העורכים מחקר בנושא התפתחות חוויית העצמי הבסיסי בגיל ההתבגרות (כיתות ז'-ט').

ההשתתפות במחקר כרוכה בשני ראיונות עם פסיכולוגית בני כשעה וחצי כל אחד שייערכו באזור המרכז/צפון (בהתאם לנוחות המשתתפים).

משתתפים יקבלו תגמול של 80 ₪ על השתתפותם.
כמו כן, תוצע להורים ולמתבגר שיחת משוב עם הפסיכולוגית בסיום המפגשים.

המעוניינים במידע נוסף מוזמנים לפנות לליזה לקואה
בטלפון 04-8249685 או במייל: mitbagrim.self@gmail.com

אני בזמן האחרון לא מרגישה כמו עצמי, אני מרגישה כאילו החיים שלי בסדר.. אני כל הזמן מדמיינת איך זה יהיה אם יאנסו אותי או ירצחו אותי. ולפעמים אני אפילו רוצה שיקרה לי משהו טראומתי רק כדי שאני לא אהיה רגילה ואני גם לפעמים בוכה סתם בלי סיבה, וגם אני מרגישה שאני מנסה להיות עצובה בכוח.. לא יודעת אם זה אופיני לגיל ההתבגרות או לא.. מה אני צריכה לעשות?

וגם לא בסלון רק על השולחן וזה מעצבן אותי כי אני לא ילדה קטנה אני לא מלכלכת כשאני אוכלת ואני רוצה גם לאכול וגם להיות במחשב בחדר ואני לא יכולה מה כדאי לי לעשות כדי שהיא תסכים לי לאכול בחדר?

בס"ד
שלום,
אני נערה בת 17 ויש לי בעיה די מעצבנת שמאוד מטרידה אותי בזמן האחרון.
לפני שנתיים הכרתי מישהו בבית הספר שלי,התאהבתי בו נורא חזק וחשבתי שהוא גם מראה לי שהוא בעניין שלי מה שגרם לי עוד יותר להעמיק את הרגשות שלי כלפיו. לא ממש דיברנו,חוץ מבאינטרנט וגם לא על רגשות.
היה שלב שהבנתי שלא יצא כלום ורציתי לשכוח אותו,מה גם שהוא עשה לי כמה קטעי אגו מאוד מסריחים ומעליבים שממש בכיתי מהם(הוא לא ראה אבל זה היה כדי לפגוע בי במתכוון).

לפני שנה ובעיקר בגללו חוויתי עצבות נוראית עד כדי כך שהציונים שלי הידרדרו,רציתי לברוח מבית הספר,בכיתי המון,ניתקתי קשר עם חברים ולא יכולתי לחייך. מצב לא פשוט בכלל.
אחרי שנה זוועתית במיוחד שכחתי אותו כמעט בכלל,הציונים שלי עלו והתחלתי שוב לחדש קשרים,לנסות לחזור לעצמי,מה גם ששיפרתי מאוד את המראה החיצוני שלי (יכול להיות שהרגשתי שאני חייבת את זה לעצמי...)
מה שמעצבן זה שבערך מתחילת השנה,כמעט כל פעם שהוא רואה אותי יושבת ומדברת עם אנשים הוא חייב לשמוע מה אני אומרת,הוא פשוט בא ועומד לידנו או מאחורינו מצותת לכל דבר.כבר אנשים שמים לב. זה לא משהו שאני מדמיינת.

בהתחלה חשבתי שזה לא משנה לי,אימא שלי אמרה לי שיש מצב שהוא מצטער על כל מה שהוא עשה לי או שהוא פשוט מרגיש אליי משהו והוסיפה שאני אזהר מאוד שלא להתאהב בו שוב. כמובן שאמרתי לה שאין מצב ופשוט לא התייחסתי לציתות שלו כמשהו רציני.

אבל לאחרונה התחילו לי שוב פעם רגשות כלפיו ושהבנתי את זה נכנסתי שוב פעם לעצבות נוראית,אני כועסת המון,ישנה המון,אוכלת המון ובוכה לפעמים מחרדה שאני נופלת שוב למצב הדוחה הזה.
אני מרגישה מאוד לבד בעניין הזה כי ההורים שלי שמעו מספיק עליו והם כל הזמן מקללים אותו שהם מדברים עליו כי הוא ממש פגע בי (הם יודעים את כל הסיפור),אני יודעת שהתגובה שלהם אם אני אספר להם שאני בבעיה רגשית איתו תהיה די כועסת והם יחשבו שאני מחפשת צרות.
אבל אני באמת באמת שלא מחפשת צרות,חשבתי שהרגשות האלה כלפיו מתים אצלי,אבל מסתבר שלא ושהוא כנראה רוצה שוב פעם להפיל אותי לעניין הזה במעין סאדיזם ,כי כנראה שהרגשות שלי אליו כבויים אבל לא נעלמו עדיין,כי לא חלף מספיק זמן כנראה...
אני ממש מפחדת שוב פעם ליפול לעצבות,זה מעסיק אותי המון.

אני לא יודעת מה לעשות,אני ממש עצובה וגם בזמן האחרון לא יוצאת מהכיתה כדי לא לראות אותו,אני שונאת את המצב הזה,ואני מרגישה ממש לכודה.

בבקשה עזרה...

שלום, אני אמא לשני בנים בני 15 ו-12 הבן הצעיר שעבר לחטיבת הביניים מתמרד בצורה משונה, הוא הולך לבית הספר אבל לא למד, ציוניו אומנם גבוהים (מעל 80) אך הוא לא עושה שיעורים או מטלות אחרות. הוא אוהב לעזור לזולת, אם מגיע ילד חדש הוא הראשון שיעזור.
נשלחנו לעבור אבחון פסיכודידקטי אשר נמצאו בו לקויות למידה שלדעתי ניתן למצוא אצל אחוז גדול מהילדים (לא משהו חריג).
היום נודע לי כי בני הלך לבית הספר אך לא ניכנס לשיעורים, פשוט נכנס ויצא באותו הזמן, והמורה טוענת שלדעתה זוהי לא הפעם הראשונה...
אני לא יודעת כיצד לנהוג, ניסיתי שיחות הוא תמיד מבין ומבטיח אבל לא עומד בהם, ניתוקו מדברים אהובים כמו מחשב/טלויזיה לא הניבו פרי וההתנהגות חוזרת.

אנא אני זקוקקה לעזרה!!!!!!

תודה

אני ביישנית ולא היה לי הרבה חברים, אני בת 17 ויש לי עכשיו חבר ראשון אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי אנחנו עוד לא שכבנו ואני בתולה אבל אני רוצה לשכב איתו
יש עניין שאני רוצה ללכת לגניקולוג ולדבר איתו על גלולות אבל ממש לא נעים לי כי חבר שלי הוא היחיד שראה אותי בלי בגדים גם לדבר על גלולות ממש מביך אותי... איך אני יכולה להתגבר על הבעיה הזאת?

שלום
יש לי בעיה שאני מאוד ביישן קורה לי הרבה פעמים שאני מגמגם בכיתה כשאני מדבר ושאני יעדיף לא לדבר עם בת או לא להגיד משהו מצחיק למרות שיש לי משהו מצחיק להגיד כי אני מתבייש
איך אפשר לשנות את זה?

נ.ב. אני לא חושב שיש לי ערך עצמי נמוך כי אני די תופס מעצמי בסך הכל יש לי ציונים טובים וגם כמה חברים הבעיה שלי זה שאני מאוד ביישן בכל מיני מקומות

שלום רב,

בני כמעט בן 12. כתינוק וכילד קטן (עד גיל 4 בערך) אכל נפלא!
בהדרגה החל לצמצם את מספר המאכלים שהוא אוהב ואף מוכן לטעום.
כיום מספר המאכלים מצומצם מאוד ובשנה האחרונה, דוקא כמתבגר שאמור להיות לו לתאבון, חל צמצום גם בתאבון שלו. הוא יכול להעביר שעות בלי לאכול וזה לא מטריד אותו וגם אל מול אוכל הוא אוכל מעט ושבע. אנחנו מאוד חרדים מההשלכות של זה על הגדילה שלו (כרגע הוא נמוך יחסית לגילו ורזה).
נראה שהתזונה הבעייתית יוצרת אצלו גם כאבי ראש תכופים.
אציין שמדובר בילד חכם, בעל חיי חברה פעילים.
אנחנו צריכים עזרה גם מבחינת הגישה שלנו מולו בעניין זה וגם מרגישים שזקוקים בהקדם לעזרה מקצועית ונשמח להכוונה בעניין.

בברכה,

ענתפתח בחלון חדש הדפסת ההודעה הוספת תגובה

יש ילדה בפייסבוק שאני רוצה להגיב לה בתמונה
היא חמודה ואני לא רוצה להגזים ולהגיד "תמונה יפה חיימשלי" או משהו כזה, אני בקשר סביר איתה
אז מה אפשר להגיב לה? כדי קצת להתחיל איתה