היי, אני מרגישה שהחיים שלי כל כך חסרי משמעות. אין לי כוח ולא בא לי לעשות כלום. דברים שאהבתי לעשות לא משמחים אותי, וגם אין לי חשק לעשותם. אין לי כוח יותר לשום דבר ונמאס לי מהכל. הלכתי לטיפול פסיכולוגי, אבל כמובן שזה לא עזר לי. להפך - רק גרם לי להרגיש יותר מתוסכלת. מה עוד אני אמורה לעשות? לפעמים אני מרגישה שהמוצא היחידי שלי זה  לא להיות קיימת פה בכלל, ואז לא הייתי צריכה להרגיש את כל התחושות והרגשות הללו. זה כמו כאב תמידי, תחושת מחנק, מועקה אינסופית שיושבת לי על הלב וסוחטת ממני כל טיפת אושר, כל טיפת אנרגיה. אני לא יודעת מה לעשות עוד, ואיך אני בכלל מוצאת את הכוחות האלה לעשות משהו בכלל?? אין לי כוח אפילו להאבק בשבילי. למה אין אף אחד בעולם הזה שיכול לעזור לי?? פשוט לא יאמן, אין כלום! לבד לבד לבד!! הכל לבד! לאף אחד לא אכפת, אף אחד לא עוזר. זה לא נגמר, בחיי, זה קשה לי להרגיש ככה עוד יום ועוד יום! אני אפילו לא יודעת מה יעזור לי לכתוב פה את ההודעה הזאת, במילא תפנו אותי לאנשהו שבטח לא יעזור לי בכלל. אני כבר אומרת שכנראה אני לא אעשה את זה בכלל. אולי זה כדי לשחרר קצת מהמועקה שאני מרגישה, אבל זה במילא לא עוזר לי. שום דבר לא עוזר, ואין לי כוח יותר.
מצטערת שזה נשמע כאילו שאני באה בטענות...

היי, הייתי בטיפול פסיכולוגי כמה זמן, החלפתי כמה מטפלים ובכל זאת אני מרגיש ששום דבר מזה לא עוזר לי. לא משנה מי ולא משנה איך הוא מנסה, הטיפול לא מצליח לשנות דבר בהרגשתי ובמחשבותיי. מה עוד ניתן לעשות? האם מכך משתמע כי טיפול פסיכולוגי לא בשבילי? או אולי אני צריך לנסות להחליף מטפלים עד שאמצא אחד שמצליח לשנות משהו?

שלום, אני בת 22 ויש לי בעיה. אבא שלי הוא טיפוס די קשה, מאז שכל הילדים שלו גדלו, הוא בסוג של דכאון. נקודת האור הכמעט יחידה שלי בעניין, היא שהוא סוף סוף התחיל לדאוג לבריאות שלו, בניגוד למה שהיה עד עכשיו 0יש לו כמעט את כל גורמי הסיכון, והוא היה שם פס על זה ואוכל מה שהוא רוצה, תודה לאל זה השתפר).
מאז ומתמיז היה לי הצורך החזק הזה שכל המשפחה תהיה בסדר, שכולם יהיו מרוצים ובקשרים טובים. הקשרים אכן טובים ואני יודעת שאבא שלי אוהב את כולנו, אבל כמה בעיות:
דבר ראשון, הוא טיפוס הרפתקן. הוא נוסע להמון טיולי אופניים, טיולי שטח, לא אכפת לו לנסוע לבד, ומה גם-שאין לו טלפון-המצב הכלכלי חלילה לא רע, הוא פשוט מהאנשים שהם אנטי-סלולרי. לא משנה לו שאנחנו דואגים, הוא טוען שאין מה לדאוג ושהוא מספיק בוגר לעשות את ההחלטות שלו. זה נכון, אבל לא כשההחלטה שלך היא ללכת לאיזה יער ולישון שם כמה לילות בלי בכלל דרך לתקשר איתך! וזה לא משנה לו! אני באה ומבקשת ממנו, וגם אמא שלי, אבל הוא בשלו, בטוח ששום דבר לא יכול לקרות ושגם ככה חיים רק פעם אחת.
בעיה שניה היא, שהוא לא יוצר אף קשר עם בני הזוג של ילדיו. הוא לא יוצר איתם שום דו שיח וב"שלום" מסתכמות רוב השיחות שלו איתם, עם כולם. חשבנו שאולי קשה לו העניין שגדלנו וכביכול "לא זקוקים לו" (למרות שברור שזהלא נכון), ולכן אנחנו עושים הכל כדי להראות לו כמה אנחנו זקוקים לו-טיולים, ארוחות, עזרה ממנו, הכל. המצב אותו מצב, ואני חושבת שלבני הזוג, שבאים ממשפחות אחרות, זה מוזר שככה האב לא מתקשר איתם כמעט ובקושי מודע לקיומם.
אני מאוד אוהבת את אבא שלי ואת המשפחה שלי בכלל, והוא אדם טוב ודמות מאוז מרכזית בחיי, הייתי מאוד רוצה לשפר קצת את ההתנהגות שלו בדברים הנ"ל, לחיים מאושרים יותר, אבל באמת שאני לא יודעת איך. לטיפול הוא בטוח לא יילך ואני כבר לא יודעת מה יכול לעזור, אני אובדת עצות ובוכה לעתים לא רחוקות כלל.
אשמח מאוד לתשובה מפורטת ואולי הזדהות אפילו.

שלום, קרובת משפחה שלי בטיפול מזה מספר חודשים. מצבה התדרדר במהלך הזמן, היא התחילה לסבול מהתקפי חרדה והפסיקה לעבוד, וסיפרה על מספר מקרים שנשמעו כחוסר אכפתיות (בלשון המעטה) של המטפלת. כיום היא מטופלת בתרופה נגד חרדות, אך לא נראה שמצבה משתפר. אנו דואגים מאד, ורוצים לדעת אם יש איזו דרך לבדוק את איכות הטיפול וההתאמה למטופלת.

ביתי בת 19 נרתעת באופן קיצוני כשנוגעים בה. מנגיעה אקרעית היא ממש מצטמררת ומנגיעה מתוכננת (חיבוק וכו') היא מגיבה באיפוק רב. למי עלי להפנות אותה כדי להשתחרר?

אני חי בתחושה שמה שאני לא יעשה אני עדיין יכשל ולא משנה כמה אני נואש לחשוב אחרת אני אוטומטית חוזר למחשבה שבה הדברים נראים לי קשיים ואינם ברי השגה.רציתי לדעת האם מדובר בהפרעה פסיכולוגית שמצריכה פסיכותרפיה

ליטל שלום :

אולי תוכלי את לעזור לי להבין איזה טיפול אני צריך דרך פה

אני מרגיש שאני פשוט תקוע בהכל אהבה עבודה ובכלל בחיים אני מרגיש שאני אלמוני לסביבה שלי למרות שיש לי קצת חברים קרובים , מצד אחד אני רוצה לגדול ולצמוח ומצד שאני ברגע שיש לי הזדמנות אני תמיד מפספס אותה אני תמיד אומר את הדברים הנכונים אבל בחיים לא מיישם אותם אני תמיד מבזבז יותר כסף ממה שאני מרויח  ויש את נושא ההתמכריות שאני מכור לסיגריות ולהתגלח אני תמיד עם זיפים .. זה קצת עוזר ?

סליחה שאני ככה גלוי אולי זה לא באמת המקום
תודה מראש

שלום אחרי חויה משפחתית קשה אני מרגישה צורך לקבל כלים כדי להתמודד עם מציאות חדשה אני לא יודעת להבחין בין סוגי המטפלים האם עלי לספר את "החויה" במסגרת זו או במסגרת אחרת אולי טלפון אודה לך אם תוכלי לענות לי בהקדם

אני לא יודע להבחין בין קליני או בכלל קוצא'ר או פסיכולוג רגיל עם יש כזה בכלל

איך אני מסנן בין כולם ?

לטיפול חדשני בסכיזופרניה דרושים מטופלים.
הטיפול ניתן באמצעות גריה מגנטית של המוח, במסגרת מחקרית בביה"ח שלוותה.
מתאימים לטיפול חולי סכיזופרניה הסובלים מסימפטומים שליליים (מצב רוח ירוד, קושי בתפקוד וכדומה).
לפרטים וברור התאמה : לירון 09-7478644 (ימים ב'-ה )'
lironrab@clalit.org.il
כתבה בנושא: http://health.walla.co.il/?w=/5016/1809573