שלום רב!


אני מכירה נישואים רבים שחיים בשילוב שכזה- הדבר אינו בלתי אפשרי! העובדה שיש לה ילד בהחלט צריכה להלקח בחשבון על כול ההשלכות של כך,  אבל אם מדובר בבחורה שלא כולה מושקעת בילדה אלא פנויה גם לתת מקום  לקשר אני לא רואה שום סיבה לפסול אותה על כך. השאלה אם אתה תצליח להכיל את העובדה שיש לה ילד שלא שלך מגבר אחר.. הדבר לחלק מהאנשים לא פשוט (הם למשל מרגישים שיש להם מתחרה והוא האב הביולוגי וכו'). אין לי דעה מראש. הדעה יחידה היא האם הקשר טוב? מספק? מכיל ? הדדי? מניסיוני אלו הדברים שצריכים בעיקר לקבוע האם הקשר הוא אפשרי.

להתראות חמדת

שלום תמר..

אנסה לענות לך.. ראשית כול והכי חשוב אם הצלחת בעבר לקיים קשרים משמעותיים לאורך זמן- הדבר מעודד ביותר.
אין לך קושי ביצירת קשר ובשמירתו והדבר מעיד על יכולתך !
שנית לגבי השעון הביולוגי- א. כמו שאני אומרת להרבה נשים הטא "שמה שאתן רוצות זה לא להקיף את הירח אלא למצוא בן זוג. מסתבר איכשהוא שהרוב כן מוצאים!! ". לכן תעודדי בכך שבקשתך איננה כה נדירה ולא אפשרית ויש הרבה הרבה גברים שמחפשים בדיוק כמוך את המלע השלישית. ב. לשמחתך את חייה בישראל שטיפולי ההפרייה בה הם הטובים ביותר בעולם! לכן יש לך עוד הרבה הרבה שנים לחיות ללא דאגה לשעון הביולוגי! ג. בדקי את עצמך- האם את גם בתחומים אחרים חייבת להצליח כמו הנורמות לפחות? האם את לרוב מלחיצה את עצמך כשדברים לא מסתדרים או שיש לך אמונה פנימית בעצמך ובכוחותיך? ד. האם את מבלה במקומות של פנויים פנויות? האם את באתרי הכרויות?ה.
החיים הם בחלקם לא בשליטה שלנו. אנו נבדלים מכך מבעלי חיים שאנו מבינים זאת. הדבר מכאיב מפחיד ומעורר חוסר אונים. דתות רבות נוצרו בשל כך. אני למשל מוצאת בבודהיזם סוג של תשובות לשאלות קיומיות אלו. אולי מצאי לך דרך/ אמונה וכו' להתמודד עם מציאות בלתי נפרדת זו מהחיים..

מקווה שעזרתי!!

ובאמת..- את נורא צעירה עדיין!!! למרות שאני יכולה לבין את תחושותיך.


חמדת

שלום,

פעמרים בחשק המיני נפוצים בקרב בני זוג. כול אחד מביא עמו את המיניות המורכבת שלו עצמו לתוך הקשר הזוגי - מיניות זו מורכבת מהורמונים, מחינוך , מדימוי עצמי וכ'ו כו'. ובדיוק כמו פערים אחרים בין בני זוג, השאלה היא איך מגשרים על פערים  היא אותה השאלה- בין אם השאלה היא על כסף, חינוך וכו' , וכמובן לאן "לוקחים" זאת -האם לאיום על האחר / הקשר או דווקא להבנה שכול אחד שונה ומנסים לתת לכול אחד את הביטוי שלו. אני מציעה לך לקיים שיחה גלויה עם בת זוגתך (לא במיטה) ולהסביר לה את זה. שהיא  לתנסה להבין שכמו שלך יש טעם אחר באוכל יש לכם טעם אחר בחשק המיני מאלף ואחד סיבות- שלא  קשורות  בה. תספר לה בגלוי מה זה עושה לך . תנסו להגיע לדרך המלך למשל ארבע פעמים בשבוע ולא שבע- כלומר גם לקראתך וגם לקראתה. או למשל כלל  שאם אחד מכם עייף  - אז מכבדים אותו ולא נבהלים וכו'.
בנוסף חשוב להבין מדוע בת זוגתך כול כך חרדה ומפרשת זאת כדחייה- מדוע הזוגיות היא לא מקום בטוח עבורה? האם זה קשור אליה? אליך? אלו שאלות חשובות  שצריכות להבדק  לעומק.

בהצלחה!!
חמדת

שלום לך...

אתחיל מהסוף- פסיכולוג זה לא פתרון רע ..אני חושבת שבמידה ואכן ראית כי הדפוס חוזר על עצמו חשוב שתברר את הסיבות לכך וכן תצליח ליצור קשר משמעותי. הרבה פעמים הקושי ליצירת קשר נובע מהגנות ודפוסים הקשורים בעבר שלנו שאנו משחזרים שוב ושוב. באמצעות איש טיפול אפשר יהיה להבין ולפתור זאת ואני חושבת שזוהי דרך מצויינת ונכונה להתמודד עם הקושי שאתה מציג.

בהצלחה!!

חמדת שמואלי-שירם
052-8370714

שלום אורנה,

הסיבות שאנו בוחרים בני זוג ברובן אינן מודעות. גם אנשים שבוחרים בני זוג בגיל שלהם - בוחרים זאת מסיבות שנועצות בילדות שלהם, בקשר עם הוריהם וכו'. כך גם אצלך. גם את- כמו כולם- בוחרת בני זוג מבוגרים מסיבות לא מודעות.
אין לי אפשרות לדעת מה הסיבות הספציפיות שלך אישית -אין לי כול פרטים עליך.  אם תכתבי לי יותר אולי אוכל לשער.
כול עוד הזוגיות שלך הדדית, הוגנת, חברית וכו' אני לא רואה כול בעיה בכך. לגבי החברה? אין ספק שכול דבר יוצא דופן מאיים ..אך האם בשל כך נשנה את הבחירות שלנו? האם שווה לך להיות עם אדם שאת פחות רוצה רק בגלל מה שיגידו? ..אני מקווה שלא!

בהצלחה!

חמדת

שלום רב עידו,

שאלתך מורכבות המעלה  מספר כיווני מחשבה שאני מציעה לבדוק:

ראשית כול - ציינת שהיא נמצאת בטיפול נפשי- כמה זמן? באיזה תדירות? האם הייתה התייעצות עם פסיכיאטר? היום רואים בשילוב טיפול נפשי עם תרופתי דרך טובה ונכונה לטיפול במגוון בעיות נפשיות.
שנית כול- כיצד אתה מגיב להתקפי הזעם? ברור שיש את החלק שלה - אבל מהו החלק שלך? האם הגבול מולה ברור? כיצד אתה מגיב אחרי הקללה הראשונה? שותק? מאפשר? מחכה עד יעבור זעם? התשובות האלו חשובות ביותר כי מידת הגבול הברור שאתה מציב,  וכיצד אתה מתייצב מולה חשובה ביותר להבנת הדינמיקה הזוגית. כאן המקום ללכת לטיפול זוגי כדיי להבין את החלק של כול אחד מכם בהתמודדות עם ההתפרצות.
נוסף לכך יש בכול הארץ מרכזים מצויינים למניעת אלימות במשפחה.  אולי השם מעורר קצת חרדה אבל אני מכירה הרבה אנשים שנעזרים בהם במגוון בעיות כולל אלו שציינת.
מרכזים אלו מתמחים בבעיות מעין אלו ועוזרים באמצעות קבוצות טיפוליות, שיחות פרטיות וכו' להפסיק את האלימות. אני יודעת שיש למרכזים אלו הצלחה מרובה וכדיי לכם לבדוק את האפשרות הזו כי הם ממש מתמחים בכך.
אני מקווה שקצת עזרתי,


חמדת.

אני שמחה לשמוע כי בעלך הוא אב מסור לביתו זה תכונה חשובה וחיובית שתתרום לכם בעתיד. יחד עם זאת, גברים גרושים רבים (הטובים שביניהם) נוטים להיותטוטליים במשך הזמן שמבלים עם ילדיהם, שילוב של פיצוי ולעתים רגשי אשמה על הגירושין ועל כך שאינם נמצאים עם הילד ביומיום.  יחד עם זאת לגבי הגבולות: כדאי להחליט על מספר מאכלים שהילדה אוהבת ולא כל פעם להחליט מחדש, האם יש אפשרות לרכוש טלביזיה נוספת? מנסיוני בעבודה עם זוגות בפרק ב - יחס חיובי לילדי בן הזוג הוא אחד מהמפתחות החשובים להצלחת הקשר. אני ממליצה לך לוותר על העמדה הביקורתית כלפי הילדה, לזרום עם בעלך ולהנות מהאפשרות שיום יבוא והוא יהיה אב מסור לילדכם המשותפים.
בהצלחה,
גילת

שלום לבת ה24,
טוב שאת לא וכנה להתפק בסקס סתמי ורוצה להנות ממין, יש פרט מאד חשוב שחסר לי כדי לענות והוא האם את נהנית ממין עם עצמך (אוננות) , אצל רוב הנשים האוננות מגבירה את ההכרות עם גופן וההנאה ממנה קודמת להנאה מסקס זוגי. אשמח לתשובתף כד שאוכל להרחיב את ההתייחסות
גילת

גילת תודה על התשובה.
לבד זה קצת יותר מסתדר לי .

שלום !

אני חשובת שמה שקורה לך הוא מאוד מאוד טבעי ואת צריכה להבין שלכול אחד ואחד יש קצב משלו - וגם לך יש קצב משלך. את כנראה מרגישה  שאת לא בשלה וזה בסדר גמור!! מי אמר שצריך לקיים יחסי מין בגיל 15? אין חוק כזה!! יש הרבה אנשים שמקיימים יחסי מין עקב לחץ חברתי. טוב תעשי אם תקשיבי לרצונות שלך, תכבדי אותם ותקיימי יחסים רק מתי שבא לך! אז תהיה לך גם חוויה הרבה יותר טובה ובריאה!

תהני!

חמדת.

שלום רב אודי!

אני חושבת שהקושי האמיתי הוא לראות כיצד ילדתך הופכת מילדה לאישה.
כאב זה בטח לא פשוט ועולות כול מיני תחשות ורגשות בהקשר לכך. אולי ישנה אפילו תחושת בגידה שהיא בוחרת בחבר ומעדיפה אותו על פניך. אבל זוהי דרכו של עולם וילדים תפקידם לעזוב את הקן.. הם לא עושים זאת בבת אחת לרוב אלא לאט לאט למשל על ידי הסתגרות שעות רבות עם החבר. אני חושבת שאתה צריך להניח לבתך. הרי אם היא לא תהיה איתו לבד בבית היא תהיה איתו לבד במכונית, במלון וכו'. הקיצר אין לך  שום שליטה על זה ואם תגיד משהו נגד זה זה רק יזיק. . להפך- תקרין לה שאתה סומך על שיקול דעתה לאור החינוך שהקנת לה עד עכשיו. בהצלחה!

חמדת