פורום זוגיות
"אנחנו נולדים בקשר, נפצעים בקשר ונרפאים בקשר" (ה. הנדרקיס). פורום זה יעסוק בהיבטיו ושלביו השונים של הקשר הזוגי החל מהתאהבות, דרך משברים וצמיחה ועד לזוגיות ותיקה. בפרום ננסה לתת מענה ראשוני לשאלות הקשורות בזוגיות . הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.
על מנהל הפורום: נתי רוזנבלום הוא פסיכותרפיסט ומטפל זוגי, משפחתי ופרטני. בעל ניסיון בטיפול זוגי, הכנת ובניית זוגיות, טיפול משפחתי, טיפול בהפרעות קשב וריכוז ליצירת קשר- 054-4301163, 7315596 -03 לכניסה לאתר של נתי רוזנבלום: http://www.nati-rose-therapy.co.il
| |
נושא |
 |
נכתב ע"י שירה ב - 01.11.09, 13:39
היחסים עם בעלי
היי, כבר הרבה זמן אני מרגישה מועקה במערכת היחסים שלי ושל בעלי. מאז שהוא התחיל את העבודה החדשה במשרד ה חקירות הוא כמעט ולא נמצא בבית. וכשהוא חוזר הוא דיי עצבני ולחוץ ובקושי מתקשר איתי ועם הילדים. אני לא כל כך יודעת מה לעשות כדי לשפר את המצב כי בכל פעם שאני מנסה לדבר איתו על זה, זה מסתיים בריב. אני יודעת גם שהוא מאד מרוצה מהעבודה שלו באופן כללי ולא הייתי רוצה שיעזוב אותה. מה עוד אוכל לנסות?
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 04.11.09, 21:49
תגובה: היחסים עם בעלי
שלום רב,
אין ספק כי מקום עבודה חדש ומאתגר מהווה גורם לחץ משמעותי. יתכן כי בעלך משקיע את כול כולו בעבודתו ואינו נשאר פנוי רגשית למשפחתו. לדבריך הוא אינו מבין את הצרכים שלך ואף מתרגז על כך- מדוע? האם הוא חש רגשות אשמה? האם את לא מבינה אותו לטענתו? ווכו'. חשוב להבין מדוע הדיאלוג נתקע ומגיע לכעסים ותסכול הדדי. במידה ואת מרגישה כי אתם לא מצליחים להבין אחד את השני והמועקה נמשכת למרות הניסיון לדיאלוג כדיי לפנות לטיפול זוגי שיסייע לבין אחד את הצרכים של האחר. אני חושבת שאת לא צריכה להמשיך להרגיש ככה וצריך לפתור את הדברים.
בברכה , חמדת שמואלי.
|
 |
נכתב ע"י מותשת ב - 29.10.09, 10:56
מריבות חוזרות
לי ולבעלי יש מריבות חוזרות, על כל נושא שבעולם.חינוך של הילדים, הלבוש שלי, חלוקת תפקידים. לשנינו יש דם חם ונורא מהר העניינים מתחממים ונהיית מריבה. חבל על הילדי אבל גם עלינו. לא יודעת מה לעשות כבר, בגלל שהמריבות הם על כל הנושאים אני לא יודעת אם יש טעם אפילו ללכת לפסיכולוג זוגי, נפתור נושא אחד אבל מה עם 100000 אחרים?!
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 30.10.09, 9:34
תגובה: מריבות חוזרות
שלום רב,
אני מבינה ממך שאת מתלבטת לגבי המשך הנישואין. במידה והיית בטוחה שאין כול טעם להמשך היית מתגרשת, ובוודאי לא כותבת לפורום. חשוב להבין לעומק את התלבטות שלך- את מתארת סימפטומים של מריבות אנסופיות. בטיפול זוגי מנסים להבין לעומק על מה אותן מריבות ? מה בכול זאת מחזיק את הקשר? מה מונע את הקירבה? על מה באמת יושבים הכעסים? . חשוב לי להדגיש שטיפול זוגי עוזר לבני זוג לברר ולהבין לאן כדיי להוביל את הקשר, והוא אינו אמור כאג'נדה להוביל דווקא להמשך הקשר. לפיכך אני בהחלט מציעה לך לפנות לטיפול זוגי בכדיי לברר לעומק לאן צריך וכדיי לפנות. במידה ואת זקוקה להמלצה א\על מטפל זוגי את מוזמנת לפנות אליי למייל : hemdats@walla.co.il
בברכה,
חמדת שמואלי שירם
|
 |
נכתב ע"י שירן ב - 25.10.09, 18:41
צילום עירום
שלום לכולן, שאלה לי. אני רוצה להפתיע את חבר שלי בסט צילום עירום שלי. אנחנו שנה וחצי יחד וזה קשר בריא ורציני וחשבתי לפרגן לו וגם לי. אני מבקשת לדעת אם יש מי שעשתה את זה? האם זה באמת תורם? מומלץ? למי פונים? איך יודעים שלא אמצע את התמונות מפוזרות ברשת יום אחרי שהצטלמתי? המלצות?
תודה, שירן
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 27.10.09, 20:29
תגובה: צילום עירום
שלום שירן, אני לא יודעת אם פנית לפורום הנכון אבל אנסה לענות. לגבי שאלתך האם צילום עירום תורם לקשר- לא ברור לי למה כוונתך? אין ספק שזה מרגש וכו' אבל מהן ציפיותך מכך? מדוע חשוב לך מה התגובה של האחרים? מה שחשוב הוא מה זה עושה לך להצטלם בעירום! לא ברור לי לגבי החשש שהתמונות יסתובבו ברשת? את צריכה לעשות זאת אצל אדם שאת סומכת עליו.. זה אמור ליות חלק מהחוזה שלך עם איש המקצוע. מקווה שקצת עזרתי.. בברכה, חמדת שמואלי שירם
|
 |
נכתב ע"י נטע ב - 22.10.09, 12:43
עצבנות של בן הזוג
הי, יש לי בעיה של בן זוג מאוד עצבני. רב הזמן הוא חם מקסים אוהב ומפרגן אבל כשהוא נכנסלקריזה (מה שקורה בערך פעם-פעמיים בשבוע) זה ממש סיוט, הוא מעליב, אומר דברים קשים ויכול גם לדפוק בעצבים על הקיר או השולחן. זה אמוד מפריע לי כי הבעיה היא לא רק בהתפרצויות עצבים אלא גם בין לבין, י עושהכי אני כבר למדתי לחשוש שאוטוטו ההתפרצות מגיעה. זה מרחיק אותי ממנו וגורם לי לחשוש מעתיד משותף איתו ומצד שני יש בו כ כך הרבה דברים טובים והוא מאוד משתדל ולוקח אחריות על זה שהוא מתפרץ, הוא יודע שהוא לא צריך להגיב ככה גם אם אני עושה דברים שמעצבנים אותו. השאלה שמעסיקה אותי זה האם יש בכלל סיכוי שהוא ישתנה, כשהוא יתבגר יותר או כשיהיו לנו ילדים? מאוד קשה ככה.
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 25.10.09, 22:56
תגובה: עצבנות של בן הזוג
שלום רב נטע,
אני חושבת שזה מאוד חשוב שבן זוגך יפנה לטיפול. נראה כי הוא זקוק לעזרה והתפרציות הזעם שלו צריכות להיות מובנות ומוכלות על ידי איש מקצוע. את צודקת כי את חוששת לעתיד ולכן ישנה חשיבות עליונה לכך שיפנה לטיפול. במידה והוא זקוק להמלצה על מטפל באזור מגוריכם הוא מוזמן לפנות אליי למייל : hemdats@walla,co,il בברכה, חמדת שמואלי שירם
|
 |
נכתב ע"י נועית ב - 20.10.09, 13:57
דו מינית
הי, אני בת 23, מגדירה את עצמי כדו מינית. אני אוהבת גברים ונשים במידה שווה וכרגע מחליפה לפי מי שאני מתאהבת בו, לא לפי המין! בחצי שנה האחרונה יש לי בת זוג שאני מטורפת עליה אבל ההורים שלי לא מקבלים את זה. מבחינתם אם הייתי לסבית אז הם היו מבינים אבל אם אני דו אזאני צריכה לעשות בחירה הגיונית ולהיות עם גברים. זה ממש לא מסתדר לי ולא מתאים לי וגורם להרבה מתחים שבסופם גם עזבתי את הבית בסופו של דבר. אני הייתי מאוד קרובה לאמא שלי ועכשיו הכל נהרס וזה מאוד מכאיב לי, אבל אני לא רוצה לוותר על האהבה... מה עושים? איך משכנעים אותם שאני לא מחליטה במי להתאהב?
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 21.10.09, 20:14
תגובה: דו מינית
שלום נועית,
ראשית כול חשוב ונכון שתלכי אחרי נטיות ליבך. למרות המחיר העצום שאת משלמת, אין לי ספק כי המחיר שלא להיות קשובה לעצמך הוא גבוה עוד יותר..אני כותבת זאת כי אני שואלת אותך האם את אמבוולנטית לגבי הבחירה שלך ללא קשר להוריך? חשוב שאת תהיי מודעת לכול החלקים שלך שעולים סביב הבחירה שלך. לגבי תגובת הוריך אני סבורה שזה בהחלט לא פשוט. הוריך מגיביים מהמקומות הרגשיים שלהם ולך אין שליטה על כך. מתוך הנחה שדיברתם רבות על הנושא ודבר לא הועיל ,בהחלט כדיי שתפנו,, אפילו למספר פגישות מצומצם, לטיפול משפחתי, אשר בו איש המקצוע יסביר להוריך שלא מדובר בבחירה (אולי שישמעו זאת מבר-סמכא יותר ישתכנעו) וגם ייאפשר דיאלוג פתוח בינכם. במידה ותרצי המלצה על מטפל באזור מגורייך את מוזמנת לפנות אליי למייל : hemdats@walla. co.il בברכה, חמדת שמואלי שירם
|
 |
נכתב ע"י מירי ב - 19.10.09, 10:11
התנהגות בלי כבוד
שלום רב! שמי מירי, אני בת 3 4 נשואה פעם שנייה, 5 שנים. לאחרונה הבחנתיבתופעה שהתיל לקרות וקרתה לי גם בנישואים הקודמים. אחרי כמה שנים של חיים ביחד בן הזוג מתחיל לראות אותי כמובן מאליו, לא לפרגן ולא להשקיע. למשל: אם פעם הוא הה זוכר כל יום הולת או חג ובא עם פרחים או מתנה, היום בקושי זוכר. או: אם פעם היה מחמיא על הבישול, היום נרה ברור שאני מכינ הכול, טורחת שעות במטבח. מאוד מכאיבה לי הירידה הזאת בהשקעה ובתשומת לב. מחברות של אני שומעת שזה לא חייב להיותככה, להן הה מזל של בעלים שנונים אתהנשמה ומודים ומפרגנים להן על מה שהן עושות בבית ואני שעובדת קשה לא פחות, משקיעה והכל, לא זוכה למילה טובה למה? גורל או מזל רע או שאני לא יודעת אולי לדרוש מה שמגיע לי?
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 19.10.09, 10:49
תגובה: התנהגות בלי כבוד
שלום מירי,
מה שקורה לך אינו תוצאה של גורל/ מזל רע אלא בהחלט עניין שיש לברר . לפי התפיסה הפסיכולוגית כול סיטואציה נתינת לפרשנות סובייקטיבית ולכן השאלה החשובה היא מדוע את דווקא נותנת דגש וחשיבות לעניין הזה? מדוע את מרגישה חסרת ערך עוד לפני המפגש עם בן זוגך.? כמו כן אשאל מדוע בחרת באופן לא מודע בעלים אשר אינם מפרגנים? האם מתוך אותה חוויה פנימית של חוסר ערך? מהו החלק של בן זוגך בעניין? כיצד הוא מגיב/ מפרש את העניין? וכו' וכו'. אני בהחלט חושבת שכדיי שתפנו לטיפול זוגי, במיוחד לאור העובדה שאלו נישואיים שניים וחבל לחיות בתחושות כמו אלו שאת מתארת. את מוזמנת לפנו תאליי למייל שאוכל להמליץ לך על מטפל באזור מגורייך.hemdats@walla.co.il
בברכה, חמדת שמואלי שירם. www.hemdats.co.il
|
 |
נכתב ע"י בעל טרי ב - 16.10.09, 20:10
החיים בצל הנישואין
ערב טוב אני נשוי מזה כשנתיים ואבא לתינוק ואישה מקסימים
בעת מיסוד הקשר ביננו טרם החתונה ואחריה היו תמיד מריבות ותככים . קיוותי שלאחר שיוולד התינוק יהיה הארה אחת מחיי הנישואין אך לצערי אני מרגיש שמרחף מעל ראשי ענן אפור שתמיד גורם להצתות וריבים -ומה שהכי גרוע בעיני שהילד רואה אותנו כמה שאני מנסה לעדן את זה ואף מושפע מכך.
זה מתבטא בכך שאי אפשר לנהל שיחה פשוטה מעל 4 או 5 דקות כל מילה לא במקום או מחשבה נגמרת בהפניית גב . התערבות שלי כלפי המשפחה של האישה ולו בפרט הכי קטן ביותר כמו לשאול מה קניתם זה יכול לגרום לבום ..
כל דבר שאני מנסה לבדוק או לשאול עקב היותי כנראה סקרן יותר מעלה חשדות וחששות כלפי אשתי כאילו אני חס וחלילה רוצה ברעתם .
לגביי המשפחה שלי -יש לי את אמי ואחותי (אבי ז"ל נפטר לא מזמן ).
ברצוני לדעת איך אפשר לעגל פינות כלומר לשאול או לדבר לגבי משפחתה מבלי שזה יעלה חשדות כאילו אני רוצה חס וחלילה לגרום למשהו רע. אשתי מאוד קשורה למשפחתה ואני יודע שהיא מקשיבה הרבה להם . מהצד של המשפחה שלי יש סמפטיה מצדה אבל לא ברמות של 100 אחוז ,כפי שחשבתי .
האם יש אפשרות לשפר את המצב העכור שנקלענו אליו ?
איני יודע אם יש קשר אבל גם יחסי היישות ביני לבינה מאוד קרירים ולעיתים אני מרגיש שאני חייב להתחנן על ארבע רק בשביל שזה יקרה.
אני מאוד אוהב אותה ומפרגן לה ורוצה רק בטובת המשפחה אבל לעיתים הדברים האלו גורמים לי להתכנס בבועה שלי ולחשוב על זכרונות העבר .
תודה על העזרה ושבת שלום
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 17.10.09, 20:00
תגובה: החיים בצל הנישואין
שלום רב,
אני מאוד מבינה את רגשותייך ואת דאגתך לבנך. אני חושבת שיש הרבה נושאים לבדוק וכדיי לכם לפנות לטיפול זוגי ולא להזניח את מערכת היחסים בניכם. לצערי במסגרת הפורום תקבל תשובה שלא באמת תסייע לפתור לעומק את שורש העניין. במידה ותרצה המלצה למטפל/ת זוגי באזור מגורכם אתה מוזמן לפנות אליי למייל hemdats@walla.co.il בברכה,
חמדת שמואלי שירם.
|
 |
נכתב ע"י טלי ב - 16.10.09, 8:49
מרגישה מושפלת מהתנהגות הבעל.
שלום.אני נשואה שנים רבות ותמיד הפריע לי שבשעה שאני ובעלי נמצאים באירועים עם משפחתו,הוא כמו מתעלם ממני.התמונה היא שלי ושל הילדים ביחד והוא נצמד לאחיו ורחוק מאיתנו.הדבר גורם לי לרצות להמנע מללכת איתו למשפחתו.עלי לציין שגם הגיסות האחרות שלי לא אוהבות להיות עם משפחה זו,אני נראית טוב לעומתו ואנשים בדרך כלל מכבדים אותי ואיני חושבת שמגיעה לי התנהגות משפילה כזו.העליתי את הדבר בפניו כמה פעמים והתגובה שלו היא תמיד לכעוס ולהעניש אותי בזה שהוא אומר שילך לבד,מה שעוד יותר גורם לי לטינה.מה ניתן לעשות? תודה.
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 17.10.09, 19:48
תגובה: מרגישה מושפלת מהתנהגות הבעל.
שלום רב,
אני מבינה ממך כי עולות בך תחושות של דחייה ועלבון כאשר בעלך נפגש עם משפחתו. חבל שלא פירטת את מערכת היחסים שלכם באופן כללי. במידה ולרוב קיימת בינכם מערכת יחסים תקינה, אני חושבת שחשוב להבין מדוע את מפרשת את הסיטואציה כדחייה ולא למשל שכנראה בעלך זקוק מאוד להיות לצד משפחתו, עקב סיבות מודעות ולא מודעות שלו, ובאותם רגעים כנראה ששוכח/ יודע שתסתדרי בלעדיו וכו'. במקביל את בעלך הייתי שואלת מדוע הוא מתרגז משאלתך ונעלב? מדוע הוא מאויים מהמקום הזה? אני מציעה לך לדבר לבעלך לא ממקום מאשים אלא ממקום שמדבר על עצמך-שאת מרגישה דחיייה ושאת לוקחת אחריות על הפרשנות שלך ואם הוא יכול לעזור לך לא לקחת את הפרשנות שלך לשם- (אולי יתן לך דוגמאות רבות אחרות שהוא לא מתנהג כך, ואז תוכלי להתחזק ולהבין שכנראה בסיטאציה הזו מול משפחתו קורים לו דברים מסויימים שאינם קשורים אליך!! אולי פוגעים בך אך אינם קשורים וזה עושה את כול ההבדל). מקווה שעזרתי..
בברכה, חמדת שמואלי שירם www.hemdats.co.il
|
 |
נכתב ע"י דקלה ב - 12.10.09, 11:52
סודות
אני נשואה 4 שנים באושר, עם ילד מקסים בן שנה וחצי. יש רק בר אחד שמפריע לי והוא שיש לי הרבה מאוד סודות מבן הזוג שלי שאני מתביישת שידע עלי. למשל שאבא שלי ישב בכלא במשך כמה שנים בילדותי ושעברתי תקיפה מינית כשהייתי נערה. אלו לא דברים שמשפיעים עלי ביום יום ואני גם לא חושבת עליהם הרבה אבל בזמן האחרון מפריעה לי הרעיון שיש דברים על החיים שלי שהוא לא יודע אני בטוחה באהבה שלו מאוד אבל נורא מתביישת... אגב, גם חברות טובות שלי (חוץ מאחת שהיא חברת ילדות שלי) לא יודעות עלי את הדברים האלו תמיד התחנכתי על זה שכביסה מלוכלכת משאירים בבית אבל היום אני כבר לא בטוחה בכך כמו שהייתי פעם
|
|
 |
נכתב ע"י חמדת שמואלי-שירם ב - 12.10.09, 14:33
תגובה: סודות
שלום
אני חושבת שאת נמצאת במקום טוב מבחינה התפתחותית. את מרגישה כי חלק מהמסרים שהפנמת בבית הוריך אינם תקפים עוד לגביך. את מתחילה לחשוב כי יתכן שהמסר "שאסור לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ" -נבע מהחרדות האישיות של הוריך ואינם נכונים כדרך חיים. אולם , כנגד המחשבה הזו עולה החרדה מה יקרה אם תספרי לבעלך/חברותייך והאיום של הוריך יתגשם? .ככול שתביני ותרגשי כי המסר של הוריך נבע מעולמם הפנימי או מחוויה אישית שלהם שעברו אך אינו תקף ונכון כמסר לחיים - תוכלי להלחם באותם "שדונים" שעולים בעת שאת רוצה להחשף. בנוסף ,את מרגישה נכון כי לשתף את בעלך זהו צעד בונה אניטימיות, אשר יכול להעמיק עוד יותר את הקשר בינכם. העובדה שהקשר שלכם טוב ויציב רק צריכה לחזק אותך!! תשתפי את בעלך במסר שקיבלת בבית הוריך ולכן את הקושי הרב בשיתוף. ברגע שאת תסלחי לעצמך ותקבלי את העובדה שהסתרת סודות עקב אותו המסר תוכלי להגיע לבעלך ממקום אחר ובטוח-.
מקווה שקצת עזרתי..
בברכה חמדת שמואלי שירם. www.hemdats.co.il
|
 |
נכתב ע"י נלי ב - 29.09.09, 13:05
היום גיליתי שהוא
אני יוצאת עם מישהו כמעט חצי שנה... היתה לו חברה שנתיים שבגדה בו והוא היה גמור מזה...
לפני מספר חודשים נכנסתי למחשב שלו וראיתי שהוא נכנס לאתרי הכרויות. הערתי לו הוא הכחיש וכמובן, לא נכנס מאז...
לפני מספר ימים ראיתי בנייד שלו, הודעות ס.מ.ס מהם משתמע שהוא שכב עם מישהי אחרת.. שלא לדבר על פלירטוטים עם בחורות.
הבהרתי לו מספר פעמים את העמדה שלי לגבי בגידה באופן כללי מבלי להאשים. הוא ניסה להתחמק והעביר את זה... ואף אמר לי שהוא לא מבין מאיפה נובע חוסר הביטחון שלי...
הוא לא יודע שראיתי את הס.מ.סמים. האם יש מה לעשות, לספר לו שראיתי את הס.מ.סים ? האם יש דרך חזרה- או שמי שפעם אחת בגד יבגוד תמיד...
אני לא יודעת מה לעשות ? מתלבטת ...
הוא מקסים, מתוק, מהממם ואני אוהבת אותו ובגלל זה לא עשיתי עם זה כלום...אבל כל יום אני מתייסרת מחדש.
|
|
 |
נכתב ע"י משה פליישמן ב - 01.10.09, 11:20
תגובה: היום גיליתי שהוא
נלי שלום, אם אכן בן הזוג שלך מזה כחצי שנה מנהל מערכת או מערכות יחסים במקביל אזי האהבה שלך כלפיו מבוססת על היכרות חלקית איתו. הדבר הכי נכון עבורך לדעתי הוא שתפני לטיפול על מנת להתייעץ בנוגע לקשר הזה בפרט ובכלל בנוגע למקום שלך בקשרים זוגיים בכלל. אני גם חושב שהדבר נכון עכשיו בזמן שבו את עסוקה במציאת בן זוג. בהצלחה,
משה פליישמן, עו"ס פסיכותרפיסט מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך
|
|
|
מדריך לבחירת איש מקצוע
|
|
|
|
|
|
|