שלום שגיא
לא פשוט להיות במצב שלך. מאד לרצות מישהי וכמעט לקבל אותה, אבל לא ממש. זה יכול לעורר גם רגשות לא קלים. לא ברורה לי ההתיחסות של חברה שלך. מחד, אתה מספר שהיא לא נמשכת אליך, ומאידך שאתם מתנשקים ומזה כן נהנית. האם אתה מתכוון לנשיקות ידידותיות על הלחי או נשיקות בפה. אם כפי שהבנתי, אתה מדבר על נשיקות בפה, ומזה היא כן נהנית, למה היא מתכוונת שהיא לא נמשכת אליך אם היא כן רוצה להתנשק איתך?? יתכן שהיא מבלבלת את עצמה ואותך כשהיא רק רוצה חום ידידותי וזה מתבלבל לה.
לא נשמע לי שזה קשור ללחצים של לימודים. הייתי ממליץ לך לשאול אותה האם מפריע לה שאתה במשקל יתר, ואם תרזה האם היא חושבת שזה ישתנה? ובכל מקרה להבין יותר טוב מה היא רוצה ואם יש סיכוי לקשר הרומנטי הזה, כדי לא לפתח ציפיות לשווא ולהפגע.
תמיד קשה לנבא במצבים כאלה מה יקרה, ובפרט שאיני יודע דבר על מה שהיא מרגישה.
מאחל הצלחה
נתי רוזנבלום

מטפל אישי, זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

האם נתינה כפייתית ודפוסי התנהגות כפייתיים, מביאים לקריסה ולריחוק ולחוסר אהבה בקשר? האם ניתן לשקם זוגיות כזו?

אני וחבר שלי (בני 25)  8 חדשים יחד וזו אהבה גדולה ושנינו מרגישים שמצאנו את החצי השני.
היו לנו כבר כמה מריבות קטנות ותמיד הוא גם היה מתעקש לפתור אותן מיידית ולא למשוך מצב שאנחנו לא "בסדר" אחד עם השני.
אתמול כשחזרנו מבילוי הוא ניסה להוכיח לי איזה נקודה בדיון ואני לא הסכמתי איתו ואז הוא השתמש בדוגמא לא יפה על המשפחה שלי, שמבחינתי זה קו אדום. אמרתי לו בעבר שזה נושא רגיש אצלי ואני לא מוכנה לשמוע מאף אחד דברים שליליים על המשפחה על מנת שידע ולא ישגה בכך.
כשהוא חצה את הקו האדום הזה מבחינתי הרגשתי אכזבה עצומה וכאילו הוא השתמש בנשק הכי יעיל נגדי באותו רגע, מה שהכי פוגע בי. ישבתי בדומייה עד שהוא שאל מה הוא עשה שהעליב אותי ולא עניתי ישר אבל בסוף אמרתי לו וכשהגענו לבית שלי יצאתי מהאוטו בסערה והוא ניסה לצעוק לי אבל אני הסתובבתי ורק אמרתי שאין לי מה להגיד לו עכשיו. הוא נסע אחוז טירוף משם ואחרי מס' דקות התקשר ועניתי . ניסיתי להגיד שאני לא מעוניינת לדבר עכשיו והוא לא הניח לזה ואמר שהוא רוצה לפתור את זה עכשיו והתווכחנו כמה זמן כי הוא הצדיק את עצמו ואני חיכיתי לשמוע סליחה. בסוף הוא התנצל והוא ציין כמה כואב לו . ממש הרגשתי שההתנהגות שלי מכאיבה לו גם ואמרתי לו שאני ארד למטה לחכות לו, הוא בא והתחבקנו ובקשתי שנעלה לישון ועלינו .
בבית כשהלכנו לישון, ניסיתי לחבק אותו והוא לא זז ולא הגיב אז עזבתי והסתובבתי לצד השני ונרדמתי. אחרי חצי שעה, אני מתעוררת מרעש ורואה אותו מתלבש בחושך וכששאלתי מה הוא עושה הוא ענה "אני מרגיש לא רצוי פה" . לא ידעתי איך להגיב והייתי בהלם שזה ממשיך להתגלגל, לא האמנתי שהוא ילך עכשיו . הוא ביקש שאסגור אחריו והלכתי בחוסר רצון ובדלת הוא רק אמר לי "אני לא לוקח דברים כאלה כמובן מאליו".
היה לי נוראי כשהוא עזב, בכי, קושי לנשום ורעידות. זה זעזע אותי . אני מרגישה מאוד פגועה שהוא הלך, שהוא לא יכל לחכות עד הבוקר ובכלל שהוא עשה אתמול פעמיים דברים שלא האמנתי שיעשה.
אני יודעת שגם הוא ודאי פגוע ממני אבל אני לא יודעת מה עושים במצב כזה.
איפה היתה הטעות שלי , אם היתה. זה מרגיש לי כמו מצב שאין ממנו חזרה שכל כך הרבה "נישבר" אתמול.

שלום יוסי. לא פשוט להיות במצב בו אתה מתאר לאחר נישואין של 17 שנה. אכן נשמע מהתאור שהצגת שיש בעייה רגשית. אני תוהה מדוע יש צורך בהסכם הזה. לעיתים כשאחד מבני הזוג פחות מעונין לנסות או לחילופין שהמצב ממש לא נעים, החלטה כזו שקובעת זמן תחום יוצרת שקט רגשי כי ישנה תחושה שהקושי והעמימות לא ימשכו לעד, אלא תוך חצי שנה דברים יחתכו לכאן או לכאן. אם זה המצב, וההסכם עוזר לכם לשאת את העמימות כרגע, אז הוא נכון לכם. ממליץ לכם על מטפל זוגי טוב :). במידה ואתם רוצים להתייעץ איתי לגבי מטפל, אתם מוזמנים לפנות אלי במייל או בטלפון.
מאחל הצלחה

נתי רוזנבלום
מטפל אישי, זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

אספר בקצרה בלי פרטים מיותרים
תפסתי את אישתי מקיימת רומן של 3 חודשים .
בגלל אהבתי אליה ודאגתי לילדים אמרתי שאני מוכן לסלוח בתנאים מסויימים
שתפסיק מיידי את הפגישות עם הבחור שתפסיק לשקר (כתוצאה מהרומן) ושנלך לטיפול זוגי
עם  2 הדרישות הראשונות אין לה בעייה אבל היא לא מוכנה ללכת בשום אופן לטיפול זוגי בטענה שהיא הכניסה אותנו לצרה והיא יודעת איך להוציא אותנו מזה . אני לא מאמין שנצליח
לעבור את המשבר ללא טיפול זוגי איך ניתן לשכנע אותה שזה לא פסול

לי ולאישתי יש הרבה מריבות מאז שהקרנו, מין דינמיקה שבה אנחנו מאוד אוהבים אבל כאילו לא יכולים בלי מריבה או שתיים בשבוע. לא מצליחים להגיע למצב שאין כאלה מריבות, למרות שלשנינו כואב הלב על הילדים שסופגים את זה. לאחרונה פיתחנו שגרה שאחרי ריב יש ברוגז של יום יומיים. אישתי אומרת שזה עדיף על הצעקות אבל לי זה נראה חולני שחצי מהזמן אנחנו כמו זוג יונים מאוהבים זה בזה וחצי מהזמן לא מדברים מתעלמים זה מזה או עושים הצגה מול הילדים. איך יוצאים ממצב כזה אם יש לו בכלל פיתרון?

שלום נתי , יש לי בן זוג כבר שלוש שנים. יש לו מנהג די קבוע לשבת כול בוקר בבית קפה שליד הבית . שם הוא נוהג לדבר עם המלצריות  ,ולהתחבר איתן .דבר הגורם לי חוסר שקט. אני יודעת שהוא בן    אדם חברותי.שם בבית הקפה  הוא הכיר גם בחורה שהפכה לידידה וטובה שלו , איתה הוא יושב ומבלה הרבה בקרים .מדבר איתה. טלפון. ההתנהגות הזאת שלו מוציאה אותי מדעתי שכן איתי אני לא מרגישה שהוא מבלה הרבה. ואני שואלת את עצמי האם זה לגיטימי איך שאני מרגישה. ו האם זה בסדר לבקש שיפסיק להיות כזה חברותי עם בנות.          בבקשה אשמח לחוות דעת? 

שלום שחר
את יכולה להרגע ולנשום עמוק. מה שאת מתארת נורמלי לגמרי. התחנת צעירונת ולא חווית הרבה דברים, כולל לא יחסים עם גברים וקיום סקס איתם. איך מעלימים את זה? זו שאלה יותר מורכבת. לא בטוח שאפשר להעלים או צריך להעלים. לא פירטת מהו הגיל שלך, אבל נשים דוקא לקראת גיל 40 מתחזקת המיניות בעוד שאצל גברים נחלש הצורך. השאלה היא לאן את מפנה את המיניות שלך? האם היחסים שלך עם בעלך פתוחים מאד? האם נוח לך לספר לו שהיית רוצה שאתם תעשו דברים קצת שונים במיטה?  
מאד חשוב להבין גם את הבסיס לקשר הזוגי, מדוע התחתנת איתו, מה את אוהבת בו, ומה פחות. מה הקשר ביניכם ומה מחזיק אותו. יתכן שכדאי לך לשקול טיפול אישי כדי להבין טוב יותר מה עומד מאחורי המשיכה הפתאומית שהתחילה דווקא כשהקשר ביניכם נהיה יותר טוב.
בהצלחה

נתי רוזנבלום
מטפל אישי, זוגי ומשפחתי מוסמך
www.nati-rose-therapy.co.il

שלום נתי,
הייתי רוצה לקבל הסבר על טיפול זוגי. במה הוא עוזר.
אני אוישתי די פתוחים זה עם זה ומדברים הרבה על הרגשות שלנו אחרי משבר זוגי שעברנו אבל הדברים לא משתנים. אשתי רוצה טיפול זוגי אבל אני לא מבין למה אם יש בינינו פתיחות מלאה של 100% למה יש צורך בטיפול? אנילא שולל את זה אם אי ישתכנע שיש בזה טעם אני מוכן אני פשוט לא מבין את הקטע ורוצה להבין לפני שנכנס למחוייבות כספית גדולה ומכבידה

תודה ושנה טובה ומתוקה לך ולבני ביתך

שלום,
אני בת 33 נשואה (12 שנים) ואם לשלושה ילדים מקסימים. לפני כשנה גיליתי שבעלי בגד בי ימים ספורים קודם לכן. לא מדובר במערכת יחסים שהיתה לו אך הוא קיים איזשהו מגע מיני עם בחורה. כמובן שקיבלתי את זה קשה מאוד כולל כל התוספות (בכי, זריקה של הבעל מהבית, אומללות, דיכאון וכדו') אך לאחר ימים ספורים ואין ספור תחנונים החלטתי לקבל אותו בחזרה וניגשנו לטיפול זוגי. היינו בטיפול מספר חודשים, המטפלת דאגה להסביר שצריך שניים לטנגו ולא רק הוא האשם ושאם הוא עשה זאת אז כניראה שהיתה בעיה בקשר שלנו ובאיזשהו מקום הסכמתי איתה כי בלי להתכוון ניכנסנו למן שגרה כזאת של עבודה, ילדים, בית וכמובן שכיוצא מזה, גם פחות סקס. אני חייבת לציין שהזוגיות ביננו לפני הבגידה היתה מדהימה היינו החברים הכי טובים שיתפנו זה את זו בכל דבר.
בשלב מסויים המטפלת הרגישה שמיצינו את הפגישות עימה וסיימנו את הטיפול כשפנינו מועדות לדרך חדשה, או כמו שהיא אמרה- כשמשהו נהרס ומתקנים אז הוא חייב להיות טוב יותר ומוצלח יותר. במשך כל השנה הזאת הוא באמת השתדל להיות בסדר אבל אני לא מצליחה בשום אופן להחזיר את הגלגל אחורנית. אם פעם הוא והילדים היו בעדיפות ראשונה עוד לפני עצמי, היום זה כבר לא ככה, היום זה רק אני והילדים! הוא לא מעניין אותי, קשה לי להתקרב אליו ולתת מעצמי ואני מרגישה שהקשר הזה הוא על זמן שאול ושאני צריכה להיות כל הזמן עם יד על הדופק כי הינה אוטוטו הוא שוב ימעד ושוב אני אתפוס ואולי הפעם אני אתפוס וזה כבר יהיה מאוחר מידי וחוץ ממגע מיני קטן יחסית (כמו שהיה) זה כבר התפתח ליותר מזה ועוד כל מיני סרטים שרצים לי בראש. אני משתפת אותו במחשבות שלי והוא מבטיח ונשבע שהטעות שלו לא תחזור לעולם, אבל....מה לעשות??? אני כבר לא מאמינה, כשמישהו פוגע באמון שלי- זהו, אני כבר לא יכולה להאמין בו. באמת שקשה לי, אני מרגישה גם שאני מתעללת בו כי כמובן שהיחס שלי אליו מזלזל מאוד, אני יכולה לרגע להיות ממש בסדר איתו ואופס, פתאום הכל עולה לי בחזרה ואני הופכת להיות מגעילה אליו ואפילו אני מרגישה די בנוח כי הוא פגע בי אז גם לי מותר. אני מרגישה שאני סוגרת את עצמי בפניו, כלומר מפחדת להאמין לו כדי שזה לא יקרה שוב ואז אני אפגע יותר, אז אני כאילו מעדיפה להתנהג ככה במחשבה שאם זה יקרה שוב אני לא אהיה הסתומה שחשבה שהכל בסדר וחיה באשליות שהחיים ורודים, אני כאילו מחכה שמשהו יקרה כדי שאגיד לעצמי- "הינה, לא סתם התנהגת כך".... בקיצור, ממש קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות.....אנא עזרתך הדחופה. אני כבר לא יכולה יותר....