שלום אריאלה.

אומנם כתבת לפורום הורים אך את שאלתך הייתי מפנה לפורום זוגיות.
אני בהחלט מציעה לכם לפנות לטיפול זוגי על מנת לסייע לכם להתמודד עם אותם פערים. אני סבורה כי יש להבין לעומק את הדינמיקה בינכם שמובילה לכאלה פערים ומריבות.
תוכלי לכתוב לי למייל במידה ותרצי המלצה למטפל זוגי במסגרת פרטית או לפנות לתחנות לטיפול משפחתי באזור מגוריכם בתשלום סמלי.

בברכה,
חמדת שמואלי שירם

שלום רב,

בדרך כלל במקביל לטיפול רגשי הורים מקבלים הדרכת הורים . האם לא הציעו לכם במסגרת השירות הפסיכולוגי הדרכה? האם שוחחתם עם המטפלת בהבעה על כך? מה דעתה בנושא? קשה מאוד לתת לכם עצה במסגרת הפורום מבלי להבין לעומק את  הילד ומדוע הוא מתנהג כך. אני סבורה כי עליכם לקבל עזרה מאיש מקצוע בתחום - או במסגרת פרטית או במסגרת השירות הפסיכולוגי.

בברכה,
חמדת שמואלי שירם.

שלום ש',

אני חושבת שהפירוט שכתבת אינו מאפשר לי לעזור לך באמת ,ונראה לי כי בהחלט יש מקום לפנות לגורם מקצועי.
אין לי ספק כי פנייה לפסיכולוג ילדים יכולה מאוד לסייע לילד ולכם כהורים להתמודד עם הדברים. ניתן לפנות דרך קופות החולים או למטפל באופן פרטי.

בברכה,
חמדת שמואלי שירם.

שלום רב,


אפשר לחשוב על כווני מחשבה שונים סביב האכלה של בתך.
ראשית כול היא בשלב שבו היא עדיין מתנסה   באכילה ובודקת את הצורות השונות של אכילה. כלומר אפשר להסתכל על כך כשלב התפתחותי נטו /בו היא בודקת את הגבולות של עצמה וכו'.
כמו כן אפשר לחשוב דינמית על  כך שבתך דרך האוכל מבטאת את רצונה לקבל הרבה מאוד -עוד ועוד ללא הפסק. שאלתי אליך היא האם את רואה בעוד מקומות את הצורך שלה בקבלה אנסופית? חשוב שקצת יותר תכתבי כדיי שאוכל לחשוב מעט יותר.

בברכה,
חמדת שמואלי שירם.

שלום שיר,

אני חושבת שזה מאוד אמיץ מבחינתך לשלוח שאלה כזו לפורום. אני מבינה כי מאוד מאוד קשה לך עם בנך ואפילו כמעט בלתי אפשרי.

אין לי ספק כי את והוא חייבים לגשת לטיפול פסיכולוגי כדיי לטפל בקשר בינכם לפני כול החלטה שתעשי!!!!
.

צריך להבין לעומק מדוע את חשה כלפיו רק רגשות קשים ולא גם רגשות אוהבים. במידה ותשלחי אותו לפנימייה בלי לנסות

לעבוד על הקשר אני חושבת שתמיד תרגשי רגשות אשמה ותפגעי כנראה גם בו..

להיות הורה זה לא רק לאוהב אלא גם לקחת אחריות. ולקחת אחריות זה גם לטפל בעצמנו- על כול רגשותינו כולל הקשים

ביותר. אני בטוחה כי יש באזור שלך עובדים סוציאליים/ פסיכולוגיים שיוכלו לסייע לך . במידה ותרצי המלצה תוכלי

לפנות אליי במייל. hemdats@walla.co.il

שלום נ,

מאוד מרגש לראות את האכפתיות שלך בתור גננת המשפחתון!
חבל שלא ציינת כמה זמן הילדה במשפחתון. אני מבינה כי קיים פער משמעותי בפתיחות שלה בבית לעומת במשפחתון. אני חושבת שכול עוד תגלי אכפתיות ואמפטיות כפי שנראה שאת כבר עושה הילדה לאט לאט תגיב לזה בדרכה. אל תשכחי שילדים- כמו אנשים - בנויים אחרת ולכול אחד יש את המזג והקצב שלו. כול עוד את לא רואה אפיוניים חריגים והילדה מתקשרת כאשר את פונה אליה וכו' - תמשיכי בדרכך האוהבת.
בהצלחה!!

חמדת שמואי שרם

שלום רב,

אני מניחה שבנך חשוף לבנים ובנות באותה המידה, ולכן זוהי הבחירה החופשית שלו ולך אין כול יכולת וצורך לעשות דבר.
אלו הם נטיות ליבו של בנך וכך הוא אוהב. אני מבינה כי אולי אתה מוטרד מהנטיות המיניות של בנך אולם ראשית כול אין לדעת ושנית אין לנו ההורים כול שליטה על הבחירות של ילדינו והם יבחרו לבד את מסלול חייהם ..אחד מאתגרי ההורות הקשיים ביותר הוא לקבל את ילדם כפי שהוא- ואין מתנה גדולה מזו..

בברכה,
חמדת שמואלי שירם

שלום רב,

בהחלט אפשר לעזור לה- על ידי פנייה למטפל קוגנטיבי התנהגותי שיסייע לה בכך רבות.!!!
את יכולה לפנות למרכז מוקד ההפניות של האתר ולבקש מטפל העוסק בפוביות/ חרדות. או לפנות לקופת החולים ולבקש מטפל מומחה שכזה. בלי קשר אני גם יודעת על מכשיר אשר מונע תחושה לפני ההזרקה וגם זו אופציה.
את מוזמנת לכתוב לי אם תרצי ואתן לך את השם.
בהצלחה!!

חמדת שמואלי שירם
hemdats@walla.co.il

שלום רב,

הילד שלך נתון להשפעות סביבתיות חיצוניות מיום היוולדו- חלקן נעימות יותר וחלקן פחות ועדיין הוא לא מתנהג כרובוט ומעתיק את אותן השפעות כפי שהן. אותן השפעות פוגשות עולם פנימי ייחודיי ובנך נותן להן את הפרשנות שלו. אותה האינטראקציה בין העולם החיצוני (=החבר) לבין  העולם הפנימי(בנך) מושפעת קודם כול מעולמו הפנימי של בנך. במילים אחרות במידה והבן שלך יתחיל להיות אלים זה בוודאי לא יהיה רק כי הוא ראה את החבר שלו וכך החליט לנהוג..אלא כי הוא מרגיש/ חש דברים תוקפניים ומבטא אותם כך. בוודאי שהוא גם מושפע מהחבר כמו גם מכול דבר אחר, אבל ראשית כול עולמו הפנימי הוא המשמעותי ביותר ומושפע מראייה הסובייקטיבית שלו. בנוסף אתם כהורים מהווים את המודל המשמעותי ביותר וכול עוד אתם לא נוהגים באלימות כלפיו ומאפשרים לו לדבר ולבטא את עצמו על כלל רגשותיו לא נראה לי שיש מקום לדאגה.
ברצוני להוסיף כי את צריכה לקחת בחשבון כי אותו חבר הוא לא רק מלמד אותו דברים שליליים אלא בטח גם דברים אחרים - חיוביים.

בברכה,
חמדת שמואלי שירם

שלום רב,


אני בהחלט חושבת ש"הסיבה למסיבה" לא הותאמה לילד אלא לרצון שלך.. אני לא מופתעת שהוא מגיב ברגרסיה משום

שהמוצץ היווה עבורו סמל לדברים רבים  (הרגעה, נחמה וכו') ולפתע נעלם..לדעתי כדיי מאוד לחשוב על להחזיר את המוצץ

ולבצע תהליך הדרגתי של גמילה שיבוא גם ממנו, אחרת זה מעורר- כפי שאת רואה- המון זעם ותסכול.

בברכה,

חמדת שמואלי שירם