תמר שכנאי

מזה כשלושים שנה אני עוסקת בבריאות הנפש אצל ילדים ומבוגרים ובמשך הזמן התמקדתי...

הצטרפות לאינדקס
אנשי מקצוע

דיכאון

דיכאון

דיכאון או סתם דכדוך? כדאי לטפל או שעדיף לתת לזמן לעשות את שלו? ובכלל, מהו הטיפול הטוב למצבי דיכאון, מה הם סוגי הדיכאון השונים ואיך אדע מהו הטיפול המתאים לי ביותר? כל המידע על דיכאון ועל טיפול בדיכאון.

דיכאון - הגדרה כללית

המונח דיכאון חלחל אל הלקסיקון היומיומי שלנו ומשמש אותנו במגוון מצבי חיים בהם אנו חשים מדוכדכים, מאוכזבים ועצובים. בשפה המקצועית, המונח דיכאון מתייחס למגוון הפרעות המשתייכות לקבוצת הפרעות מצב הרוח, ומאופיינות בירידה כללית משמעותית במצב הרוח אליה נלווים סימפטומים רגשיים, גופניים ותפקודיים שונים. דיכאון נחשב לאחת ההפרעות השכיחות ביותר וכונה לא פעם "השפעת של הפסיכיאטריה".

בחן את עצמך: האם אתה מתמודד עם דיכאון?

כיצד תזהה כי אתה מתמודד עם דיכאון? אם אתה משיב בחיוב על מרבית השאלות הבאות, יש סיכוי סביר שאתה מתמודד עם דיכאון או עם סימפטומים דיכאוניים:

  • האם בשבועיים האחרונים אתה סובל מירידה במצב הרוח וממצב רוח מדוכא מרבית שעות היום כמעט בכל אחד מהימים?
  • האם אתה חש כי העניין וההנאה שלך מפעילויות שונות ירד לאחרונה?
  • האם חלו שינויים בדפוסי האכילה שלך, כך שאתה אוכל יותר או פחות מהרגיל?
  • האם אתה ישן יותר או פחות מהרגיל?
  • האם אתה מזהה שינוי בתנועתיות שלך, כך שאתה זז לאט במיוחד או לחלופין- מהר ובאופן עצבני וחסר מנוחה?
  • האם אתה עייף או נטול אנרגיות?
  • האם אתה מתמודד עם הרגשת חוסר ערך או אשמה, כועס על עצמך או מרבה להאשים את עצמך?
  • האם אתה מתקשה להתרכז באופן שאינו אופייני לך?
  • האם לאחרונה אתה עצבני, חסר מנוחה ונוטה להתרגז בקלות?
  • האם חלה ירידה בחשק המיני שלך?
  • האם אתה מרגיש פסימי ומיואש יותר מהרגיל?
  • האם אתה חושב על מוות ו/או שוקל להתאבד?
  • האם אתה מעורב בפעילויות של פגיעה או סיכון עצמי?
*** שאלות אלו אינן מהוות תחליף לאבחון על ידי איש מקצוע, ונועדו לסיוע בזיהוי ראשוני של סימפטומים דיכאוניים בלבד

דיכאון והגורמים לו

הגורמים לפריצת דיכאון הם רבים ומגוונים, וכיום אנשי מקצוע מאמינים כי דיכאון פורץ על רקע שילוב בין גורמים גנטיים, ביולוגיים, אישיותיים ופסיכו-סוציאליים.

גורמים גנטיים: מחקרים מצביעים על השפעתם של גורמים גנטיים על הסיכון להתפתחות דיכאון: מחקרים שנערכו על משפחות ועל תאומים (זהים ולא זהים) מצביעים על כך שאנשים הקרובים קרבה גנטית לאנשים הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר להופעת דיכאון ביחס לאנשים שאין להם קרובי משפחה המתמודדים עם דיכאון או הפרעות מצב רוח אחרות.

גורמים ביולוגיים: דיכאון נחשב לתופעה פיסית-נפשית אשר מושפעת בין היתר מגורמים ביולוגיים. הגורם הביולוגי הנחשב כיום לגורם מרכזי הנוגע לחוסר איזון ביוכימי של מוליכים עצביים אשר אחראיים לוויסות מצב הרוח (בעיקר סרוטונין ונוראדרנלין). כמו כן, מחקרים תומכים בכך שחוסר איזון הורמונלי הפוגע בפעילותם הסדירה של הורמונים בהיפותלמוס, בבלוטת התריס ובבלוטת יותרת הכליה קשור אף הוא להגברת הסיכון להתפתחות מצבי דיכאון.

גורמים פסיכו-סוציאליים: במרבית המקרים מועדות גנטית-ביולוגית להתפתות דיכאון לא תספיק בכדי להביא לפריצתו של דיכאון קליני: לשם כך ידרשו גם גורמים אישיותיים ומצביים.
במסגרת גורמים אלו נכללים קווי אישיות שונים אשר גורמים לכך שחווית החיים של האדם תהיה פסימית, נוקשה וקשה יותר ביחס לאנשים אשר אינם מאופיינים בקווי אישיות אלו. כך, למשל, נמצא כי סגנון חשיבה נוקשה מגביר את הסיכון לפריצת דיכאון: אנשים אשר נוטים לחשיבה דיכוטומית, מוקצנת, פסימית וקטסטרופלית נוטים לפרש אירועים וסיטואציות באופן שלילי ומוקצן ובכך להגביר את הסיכון להצפה של רגשות שליליים. לדוגמה, תפיסת סיום קשר זוגי כנטישה, ביטוי לחוסר ערך או היעדר סיכוי להיאהב אי פעם תגביר את הסיכון להתפרצות דיכאון ביחס לתפיסה ריאלית ופחות נוקשה של סיום הקשר. מלבד לסגנון החשיבה הנוקשה, אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך אשר תופסים את עצמם באופן שלילי, כועסים ומאוכזבים מעצמם ואינם מעריכים את עצמם פגיעים יותר להתפתחות דיכאון.
גורמים אישיותיים אלו מקיימים אינטראקציה עם גורמים סביבתיים: אירועי עבר שליליים וטראומטיים, גורמי לחץ מרובים וחוויות עבר/הווה של חוסר אונים מבססים קווי אישיות המגבירים את הסיכון לדיכאון. קווי אישיות אלו, בתורם, מגבירים את הסיכון להתנסויות שליליות נוספות ובכך מחזקים את קווי האישיות הדיכאוניים וחוזר חלילה. כך, למשל, אירועי ילדות שליליים כחרם חברתי או יחסים משפחתיים קשים עשויים לתרום לביסוס דימוי עצמי נמוך אשר בבגרות מביא את האדם להימנע מלקחת על עצמו אתגרים ולהתבטא בחופשיות באופן שמביא לקשיים חברתיים ותעסוקתיים ומשמר את הדימוי העצמי הנמוך. כך נוצר מעגל קסמים שלילי בין גורמים אישיותיים לגורמים סביבתיים המשמרים ומחמירים את הדיכאון.

על התפר שבין גורמים אישיותיים לגורמים הסביבתיים מצויים הגורמים הבין אישיים אשר השפעתם על הסיכון להיווצרות דיכאון מכרעת. דיכאון קשור פעמים רבות בקשיים בין אישיים, מעגלי תמיכה מצומצמים וחוויות עבר והווה שליליות בקשרים בין אישיים. בדומה ל"מעגל הקסמים" השלילי הנוצר בין גורמים אישיותיים לגורמים סביבתיים, נוצר מעגל קסמים שלילי בו חוויות בין אישיות שליליות מגבירות את הסיכון לפריצת דיכאון, הדיכאון פוגע באפשרות לקיים אינטראקציות בין אישיות חיוביות ומגביר את החוויה השלילית של היחסים הבין אישיים באופן שמגביר את הדיכאון וחוזר חלילה.

סוגי דיכאון

תחת הכותרת הכללית של דיכאון נכללים סוגים שונים של דיכאון. סוגי דיכאון אלו דומים זה לזה, ברובם, מבחינה סימפטומטית אך נבדלים במספר היבטים.

דיכאון קליני

דיכאון קליני, או דיכאון מז'ורי, הוא סוג הדיכאון המוכר למרבית האנשים. דיכאון קליני מאופיין בתקופה של שבועיים לפחות בה האדם חווה מצב רוח ירוד אשר גורם למצוקה נפשית ולעיתים אף לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, התעסוקתי או הבן אישי. כמו כן, כדי לאבחן דיכאון קליני צריכים להתקיים במקביל למצב הרוח הירוד מספר סימפטומים כירידה בעניין וההנאה, שינויים בדפוסי השינה, התנועה (איטיות או חוסר מנוחה) ו/או האכילה, פגיעה בריכוז, עייפות וחוסר אנרגיות, תחושות אשמה וחוסר ערך ומחשבות על מוות או על התאבדות.

חשוב להבחין בין דיכאון קליני לבין מצבים הדומים לדיכאון קליני מבחינה סימפטומטית אך נובעים מגורמים אחרים. כך, למשל, שימוש בסמים או בעיות בריאותיות מסוימות עשויים ליצור תמונה קלינית של דיכאון אשר אינה נובעת ממצב אמיתי של דיכאון קליני. כמו כן, מצבים של עצב עמוק לאחר אובדן, טראומה או אירוע חיים קשה (גירושים, אבחון מחלה קשה) אינם מאובחנים באופן אוטומטי כמצב של דיכאון קליני מאחר והם מהווים תגובה טבעית למצב חריג.

דיסתימיה

בעוד שמצבי דיכאון קליני מלווים בתחושות עזות של מצוקה נפשית, בסימפטומים חריפים ובפגיעה משמעותית בתפקוד, דיסתימיה מהווה מצב דיכאון שונה. דיסתימיה, הנחשבת להפרעת דיכאון נפוצה ביותר, מתבטאת בסימפטומים הדומים לסימפטומים הדיכאונייםאך עוצמתם מתונה יותר. בנוסף לסימפטומים הדיכאוניים המתונים, אנשים הסובלים מדיסתימיה נוטים לדווח על תחושות חוסר שייכות, היעדר עניין והנאה, האשמה עצמית, ערך עצמי נמוך, פסימיות ועצבנות. סימפטומים אלו, על אף שאינם פוגעים בתפקוד באופן אקוטי, מלווים בדרך כלל בפגיעה מסוימת ביכולתו של האדם ליהנות ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלו בתחום הרגשי, התעסוקתי והבין אישי.

דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה דומה בביטוייו לדיכאון הקליני אך ייחודי בכך שהוא פורץ לאחר לידה. דיכאון אחרי לידה נובע משילוב בין מספר גורמים. מלבד לגורמים האישיותיים, הגנטיים והסביבתיים ה"רגילים" המשפיעים על היווצרות דיכאון, הגורמים לפריצת דיכאון אחרי לידה מושפעים גם מהשינויים ההורמונליים שלאחר הלידה ומחווית הלידה והאימהות. כך, למשל, נמצא כי דיכאון אחרי לידה קשור פעמים רבות לרגשות אכזבה, כעס ואשמה של האם כלפי עצמה: המיתוס התרבותי של האימהות מביא אימהות רבות לצפות לתחושה מידית של אושר, חיבור ו"התאהבות" בתינוק, וכאשר ציפייה עצמית זו אינה מתגשמת באופן מידי אימהות רבות חוות אשמה ופגיעה בדימוי העצמי האימהי (זאת למרות שבפועל מרבית אימהות רבות חוות גם קושי, עומס ועייפות לאחר הלידה, ומדווחות על כך שהחיבור לתינוק הולך ונבנה לאורך זמן ואינו מגיע באופן מידי עם הלידה). בנוסף, כאשר מערכת התמיכה הסביבתית והמשפחתית של האם אינה חזקה ויציבה דיה, העומס והעייפות הנלווים לטיפול בתינוק צעיר מהווים גורם סיכון משמעותי לפריצת דיכאון אחרי לידה.

על אף שבאופן טבעי דיכאון אחרי לידה הוא תופעה ממנה סובלות נשים, ממצאים מחקריים עדכניים מצביעים על כך שגם גברים עשויים לסבול מעלייה בסימפטומים הדיכאוניים בחודשים שלאחר הלידה. המחקר מצביע על כך שסימפטומים אלו קשורים בדרך כלל לסימפטומים של דיכאון אחרי לידה מהם סובלת האם ולקשיים הזוגיים המתעוררים בעקבות הכניסה לתפקיד ההורי. כמו כן, מחקר חדש מצביע על כך שגברים צעירים סובלים מעלייה בסימפטומים הדיכאוניים בחמשת השנים הראשונות שלאחר הפיכתם לאבות.

דיכאון חורף

דיכאון חורף, ובשמו המקצועי דיכאון עונתי, הוא דיכאון בו מתקיימת מחזוריות בה סימפטומים של דיכאון קליני מופיעים שוב ושוב בתקופת שנה מסוימת (בדרך כלל בחורף), כאשר שינוי העונה מלווה בדרך כלל בהקלה בסימפטומים הדיכאוניים. דיכאון חורף פורץ על רקע גורמים דומים לגורמים המביאים לפריצת סוגי דיכאון אחרים, כאשר חוקרים מציעים כי המחזוריות הייחודית של פריצת הסימפטומים קשורה גם לשינויי בשעות האור הנלווים לשינויי העונות. מלבד למזג האוויר האפרורי ולירידה בפעלתנות הנלווית לעונות החורפיות, חוקרים זיהו כי שינויים הורמונליים הקשורים לוויסות זמני השינה והערות משפיעים על פעילותם של נוירוטרנסמיטרים (חומרים כימיים המופרשים במוח) האחראיים על ויסות מצב הרוח. לאור הקשר בין פריצת דיכאון חורף לבין שינויי התאורה האופייניים לעונות החורפיות, אחת משיטות הטיפול במצבי דיכאון חורף היא פוטותרפיה- חשיפה מלאכותית לאור. סוג דיכאון זה ושיטת הטיפול באמצעות פוטותרפיה אינם שכיחים בישראל.

דיכאון כחלק ממאניה דפרסיה

דיכאון קליני על סוגיו השונים נחשב לדיכאון מסוג יוני-פולארי (חד קוטבי), כאשר סוג נוסף של דיכאון הוא דיכאון מסוג דו-פולארי. דיכאון דו פולארי הוא דיכאון אשר מתקיים, לסירוגין, לצד תקופות של מאניה המאופיינות בעלייה קיצונית במצב הרוח, תחושה גרנדיוזית ופעלתנות יתר. בסוג זה של דיכאון, מצבי הדיכאון מופיעים בדרך כלל לאחר היציאה מהמצב המאני וקשורים הן בגורמים הגנטיים-ביולוגיים המביאים להתפתחות ההפרעה, והן בחווית ההתפכחות מהמאניה וההתמודדות עם הנזקים אשר האדם גרם לעצמו ולסובבים אותו במהלכה (למשל, בזבוז כספים ופעילות מינית חסרת שליטה העשויה להופיע במצבים מאניים).
דיכאון דו-פולארי עשוי להופיע לא רק כחלק ממאניה דפרסיה אלא גם כחלק מציקלותימיה: "בת הדודה הקטנה" של המאניה דפרסיה אשר מתבטאת בתנועה בין מצבי דיכאון לבין מצבים של עלייה במצב הרוח ותחושת "היי" מסוימת אשר אינם מגיעים עד כדי מצב מאני מלא.

דיכאון פסיכוטי

דיכאון פסיכוטי הוא מצב דיכאוני אשר מאופיין לא רק בסימפטומים הקלאסיים של דיכאון, אלא גם בפגיעה בתפיסת המציאות הקשורה בתכנים הדיכאוניים. כך, למשל, בעוד שאדם המתמודד עם דיכאון "רגיל" עשוי להרגיש כי הוא חסר ערך וכי חייו מתבזבזים, אדם המתמודד עם דיכאון פסיכוטי עשוי להרגיש כי הוא נרקב באופן קונקרטי. חשוב להדגיש כי בעוד שמצבי דיכאון "רגילים" הם שכיחים ופוגעים באחוז גבוה מהאוכלוסייה, דיכאון פסיכוטי הוא מצב נדיר יחסית אשר מושפע ביותר מגורמים גנטיים מולדים.

דיכאון בילדות

במשך שנים רבות דיכאון נחשב לבעיה איתה מתמודדים רק אנשים בוגרים, אך כיום ידוע כי אפילו תינוקות וילדים צעירים יכולים לסבול ממצבי דיכאון קשים. דיכאון בילדות דומה במאפייניו למצבי דיכאון בבגרות, ומתעורר בדרך כלל על רקע נסיבות חיים קשות אליהן הילד נחשף מגיל צעיר. כך, למשל, נמצא כי ילדים אשר מאבדים הורה בגיל צעיר וילדים אשר חוו פגיעות פיסיות ומיניות נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון. על אף שמאפייניו של דיכאון בילדות דומים לאלו של דיכאון בבגרות, דיכאון בילדות עשוי לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ופחות ישירות. כך, למשל, ילד המתמודד עם דיכאון עשוי שלא לומר זאת ישירות אלא לבטא את מצוקתו דרך בעיות פסיכוסומאטיות, אלימות, בעיות שינה ואכילה. כמו כן, תחושות של דיכאון בילדות עשויות להתבטא דרך המשחק והציור של הילד, המהווים ערוץ ביטוי רגשי. כך, למשל, ילדים המתמודדים עם דיכאון על רקע תחושות אשמה וחוסר ערך עשויים לקשקש ולקרוע יצירות שהכינו, ולהמחיז במשחקם את קורותיו של "ילד מסכן שאף אחד לא אהב".


דיכאון בגיל ההתבגרות

דיכאון במהלך גיל ההתבגרות הוא תופעה שכיחה ביותר. גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב בו המתבגר מתמודד עם שינויים פיסיים ורגשיים ועם משימות מורכבות של גיבוש זהות עצמית, גילוי המיניות, יצירת קשרים בין אישיים מורכבים ועמוקים ובניית איזון בין עצמאות ואוטונומיה לבין קרבה ואינטימיות עם בני משפחתו ובני גילו. על רקע משימות רגשיות מורכבות אלו, חלק מהמתבגרים נתקלים בקונפליקטים מכאיבים הנוגעים לדימויים העצמי, קשריהם עם הוריהם, עצמאותם ויכולותיהם הבין אישיות. אלו, בשילוב יכולות ההתמודדות של המתבגר אשר עדיין אינן בשלות מבחינה רגשית וקוגניטיבית גורמות בחלק מהמקרים להתפתחות דיכאון. חלק מהמתבגרים המתמודדים עם דיכאון הם בעלי יכולת רגשית וורבלית גבוהה ויצליחו לתאר את מצוקתם אך אצל חלקם תחושות של דיכאון יבואו לידי ביטוי באמצעים עקיפים כבעיות פסיכוסומאטיות, עצבנות והתנהגויות של סיכון עצמי.


דיכאון והשלכותיו

באופן טבעי, דיכאון מלווה במצוקה רגשית ובתחושות של עצב, דכדוך וכאב נפשי. הנקודה שרבים מהאנשים המתמודדים עם דיכאון מחמיצים היא שהשפעותיהם של מצבי דיכאון אינה מסתכמת בכך, וכי דיכאון משפיע על היבטי חיים נוספים.

אחד ההיבטים המרכזיים עליהם דיכאון משפיע הוא הדימוי העצמי. אנשים המתמודדים עם דיכאון מתמודדים פעמים רבות תחושות אשמה וחוסר ערך, וחווים את עצמם כחלשים, חסרי אונים וחסרי יכולת התמודדות. תחושות אלו מהוות חלק מהסימפטומים הדיכאוניים אך לא פחות מכך- גורמים המשמרים ומחמירים את המצב הדיכאוני. תחושת חוסר הערך מחלחלת פעמים רבות גם לתחומי חיים נוספים, משתלבת עם סימפטומים דיכאוניים נוספים כעייפות והיעדר אנרגיות, ומביאה לפגיעה גם בתפקוד בתחום התעסוקתי והבין אישי. כך, למשל, מיעוט האנרגיות והדימוי העצמי הנמוך עשויים לפגוע בנכונות לקדם פרויקטים ולקבל תחומי אחריות בעבודה ובכך לחזק את תחושת חוסר הערך ואף להביא להתנגשויות עם בוסים וקולגות. בדומה, מיעוט האנרגיות ותחושת הערך העצמי הירודה עשויים להביא לירידה בעניין המיני ולהפחתת הפניות לאינטראקציות זוגיות ומשפחתיות ובכך לפגוע בקשרים הבין אישיים. ההידרדרות בתפקוד ובאיכות הקשרים עשויה להביא לירידה נוספת בדימוי העצמי, בתחושת הערך ובאנרגיות ובכך להחמיר את המצב הדיכאוני ולהפחית את מקורות התמיכה ונקודות החוזק של האדם. בהתאם, אחת ההמלצות לאנשים המתמודדים עם דיכאון היא לפעול לשימור מערכות התמיכה והקשרים הבין אישיים גם כאשר התחושה המידית היא של היעדר כוח ורצון לאינטטראקציות חברתיות.

טיפול בדיכאון

לאור שכיחותם של מצבי דיכאון בחברה המערבית, ולאור הסבל והפגיעה התפקודית הנלווים להם, לא מפתיע כי לאורך העשורים האחרונים התפתחו שיטות טיפול רבות ומגוונות למצבי דיכאון. כיום, המחקר מצביע על כך שאין הבדל משמעותי ביעילותן של שיטות הטיפול הפסיכולוגיות השונות כל עוד מתקיים קשר טיפולי חזק ומשמעותי בין המטפל למטופל. לצד זאת, מחקרים מצביעים על כך שההתערבות הטיפולית היעילה ביותר למצבי דיכאון, ובפרט למצבי דיכאון המלווים במצוקה נפשית עזה ובפגיעה תפקודית, היא התערבות המשלבת בין טיפול פסיכולוגי לבין טיפול תרופתי. הסיבה לכך היא שטיפול מסוג זה מהווה מענה הן לחוסר האיזון הביולוגי והן להיבטים האישיותיים-רגשיים העומדים בבסיס הדיכאון.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון הוא טיפול המבוסס על ההנחה שבלב מצבי דיכאון עומדים דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים אשר משמרים ומחמירים את המצב הדיכאוני. כך, למשל, גישה זו תניח כי דפוסי חשיבה של פרפקציוניזם וביקורתיות עצמית יביאו לפירוש מעוות ולעמדות בלתי יעילות כלפי סיטואציות שונות ("אם אין לי משהו ממש חכם ומצחיק להגיד עדיף שאשתוק ולא אעשה מעצמי צחוק"), אשר מלווים בפגיעה במצב הרוח ובהתנהגויות בלתי יעילות (למשל, הימנעות מכל סיטואציה חברתית). בהתאם לתפיסה זו, טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון יתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה וההתנהגות הבלתי יעילים, התבוננות באופן בו הם משפיעים על המצב הדיכאוני, ורכישת אסטרטגיות שיסייעו בשינוי ונטרול השפעתם של דפוסים אלו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול יעיל וממוקד במצבי דיכאון, עשוי להביא לשיפור מהיר יחסית במצבי דיכאון שאינם אקוטיים ומאפשר רכישת שליטה באסטרטגיות התמודדות שונות. עם זאת, יש הטוענים כי טיפול זה אינו מזמין לעבודה על גורמי העומק אשר הביאו לפריצת המצב הדיכאוני, בניגוד לטיפול הדינמי אשר מתמקד בגורמים אלו.

טיפול דינמי בדיכאון

טיפול דינמי בדיכאון הוא שיטת טיפול ותיקה אשר יוצאת מההנחה כי מצבי דיכאון נגרמים מגורמים לא מודעים הנוגעים לחוויות עבר ולקשרים בין אישיים. על פי גישה זו, חוויות העבר, ובפרט חוויותינו הבין אישיות, מעצבים את הנפש ועומדים בבסיס סימפטומים רגשיים שונים שביניהם מצבי דיכאון. כך, למשל, גישה זו יכולה להניח כי דיכאון מתמשך עשוי להוות ענישה עצמית על אשמה לא מודעת הקשורה בקשר המוקדם עם ההורים: האדם אשר חש לא אהוב בילדותו לוקח על עצמו את האשמה שב"הרס" הקשר עם ההורה וממשיך להלקות את עצמו ולייצר סימפטומים דיכאוניים גם בבגרות. בהתאם לתפיסה לפיה בבסיסם של מצבי דיכאון עומדים גורמים בלתי מודעים, טיפול דינמי בדיכאון יתמקד בזיהוי גורמים לא מודעים אלו ובעיבודם. עיבוד זה מאפשר לנפש להתעצב באופן יציב וחזק יותר, ולהפסיק לייצר סימפטומים דיכאוניים המביאים לידי ביטוי את הקונפליקטים והרגשות הלא מודעים. מאחר וגישת טיפול זו מתמקדת ביחסים הבין אישיים שליוו את האדם לאורך חייו, טיפול דינמי בדיכאון מביא פעמים רבות גם לשיפור באיכות היחסים הבין אישיים של המטופל.

טיפול תרופתי בדיכאון

טיפול תרופתי בדיכאון מתמקד בהשגת איזון כימי בהולכה העצבית הקשורה בוויסות מצב הרוח. טיפול תרופתי בדיכאון יעיל להפחתת הסימפטומים הדיכאוניים תוך זמן קצר יחסית (שבועיים-שלושה), אך מטבע הדברים אינו מביא להשגת שינוי נפשי בהיבטים כדפוסי חשיבה, רכישת אסטרטגיות התמודדות ועיבוד חוויות ויחסי עבר. בהתאם, מרבית אנשי המקצוע ימליצו על שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול פסיכולוגי בדיכאון.

על אף המיתוסים והחששות הרבים לגביו, טיפול תרופתי בדיכאון הוא טיפול אשר במרבית המקרים אינו מלווה בתופעות לוואי משמעותיות. הטיפול אינו מביא ל"שינוי אישיות", ישנוניות או "זומביות", אינו ממכר ולמעשה אינו פוגע בתפקוד היומיומי. יחד עם זאת, חלק מהאנשים מפתחים תופעות לוואי בתגובה לטיפול התרופתי (כאבי ראש, בעיות עיכול, ירידה בחשק המיני) ובמקרים אלו החלפת הטיפול התרופתי לטיפול תרופתי מסוג שונה מביאה לשיפור המיוחל ללא תופעות לוואי.

טיפול בדיכאון באמצעות נזעי חשמל (ECT)

טיפול בדיכאון באמצעות נזעי חשמל (ECT) הוא טיפול בו זרם חשמלי יזום ומבוקר מוזרם למערכת העצבים המרכזית וגורם להתקף מוחי מבוקר של המוח ובפרט של אזורים הקשורים בוויסות מצב הרוח, החשיבה, השינה והתיאבון. התקפים אלו נמצאו כמסייעים בהפסקת או הפחתת סימפטומים דיכאוניים ועל כן ECT נחשב לטיפול יעיל עבור אנשים אשר טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים לא היו יעילים דיים עבורם. שיטת טיפול זו מעוררת חששות רבים, וקיימים מיתוסים רבים לגבי הכאב שנלווה לה והפגיעה שלה ביכולות הזיכרון. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שהטיפול עצמו אינו גורם לכאב ועל כך שהפגיעה בזיכרון היא פגיעה זמנית בלבד.

אשפוז פסיכיאטרי

מצבי דיכאון קשים, ובפרט מצבי דיכאון המלווים במחשבות או ניסיונות אובדניים, מציבים את האדם הסובל מהדיכאון בסכנה ועל כן מצריכים, בחלק מהמקרים, אשפוז פסיכיאטרי. במסגרת אשפוז פסיכיאטרי ניתן להגן על המטופל ולמנוע ממנו לפגוע בעצמו, עד לייצוב המצב הנפשי וירידה בעוצמת המצוקה. מאחר ואנשים המצויים במצב מתמשך של דיכאון חווים לא פעם גם עייפות ושחיקה קשות סביב הניסיונות המתמשכים לתפקד ולשפר את מצבם, האשפוז מהווה פעמים רבות גם מנוחה והקלה מהעומס והקשיים, אשר מביאים להקלה גם כן. כך, האשפוז מאפשר התאוששות הדרגתית מהדיכאון תוך שמירה והגנה על המטופל, וליווי בחזרה לתפקוד המלא בקהילה אחריו.

 

מצא אנשי מקצוע בתחום דיכאון

דיאנה גלזר
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

דיאנה גלזר
איזור בארץ: תל אביב וגוש דן
שפה: עברית, ספרדית

בעלת תואר שני MSc (מוסמכת) בטיפול נפשי בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT). בעלת נסיון...
לפרטים נוספים

ענבל רולר
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

ענבל רולר
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן
שפה: עברית, אנגלית

פסיכולוגית קלינית מומחית. מטפלת במבוגרים ובני נוער, בטיפול פרטני וזוגי. עבודתי...
לפרטים נוספים

חנה שילה
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

חנה שילה
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן
שפה: עברית

אני מטפלת מאז 1974 טיפול במשפחה רב-דורית , זוגות וביחידים. איני מפסיקה ללמוד ,...
לפרטים נוספים

ליעד רפפורט
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

ליעד רפפורט
איזור בארץ: מרכז
שפה: עברית

שמי ליעד - קרימינולוג קליני ופסיכותרפיסט מוסמך. אני מטפל בגישה אינטגרטיבית...
לפרטים נוספים

נילי אמוץ
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

נילי אמוץ
איזור בארץ: ירושלים והסביבה
שפה: עברית

אני עובדת סוציאלית קלינית עם ניסיון עשיר ומגוון בתחום בריאות הנפש, עם התמחות...
לפרטים נוספים

ענת תנעמי שפרינצק
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

ענת תנעמי שפרינצק
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן, השרון
שפה: עברית, אנגלית

פסיכולוגית קלינית, מומחית בטיפול נפשי במתבגרים, בבוגרים צעירים ובמבוגרים. מטפלת...
לפרטים נוספים

יעל הכהן גרין
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

יעל הכהן גרין
איזור בארץ: ירושלים והסביבה
שפה: עברית, אנגלית

שלום רב, שמי יעל הכהן גרין אני דוקטורנטית לפסיכולוגיה בתחום הרווחה ובריאות...
לפרטים נוספים

דפנה צור
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

דפנה צור
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן
שפה: עברית

קצת עלי: אני פסיכותרפיסטית מוסמכת ביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר אילן....
לפרטים נוספים


Forum

פורום חרדה ודיכאון
איך תזהה כי אתה סובל מהפרעת חרדה? מהם הטיפולים המומלצים לדיכאון? צוות פורום דיכאון וחרדה יספק מענה לשאלות והתלבטויות הנוגעות לאבחון, התמודדות וטיפול בהפרעות החרדה והדיכאון השונות