שאלות ותשובות

שלום לך.
פוביה ספיציפית יכולה להתייחס למגוון גדול של נושאים- חיות, לימודים, בחינות, מעליות, גבהים ועוד. לא ציינת בפנייתך מה נושא הפוביה ומה חומרתה (כלומר, עד כמה היא פוגעת בתפקוד שלך ו/או גורמת לך למצוקה), אך אנסה לתת תשובה כללית:
בבסיס הטיפול בפוביה ספציפית עומד עקרון החשיפה למושא הפחד- חשיפה הדרגתית לאירוע או האובייקט המאיים עד שלאט לאט נרגעת החרדה שמתעוררת במפגש עמו. ניתן לבנות תוכנית חשיפות הדרגתית באופן עצמאי אך מאחר והמפגש עם מושא הפחד מעורר חרדה, לפעמים קשה לעשות זאת לבד ובנקודה זאת הטיפול יכול לסייע מאוד: במסגרת הטיפול ניתן לזהות את התפיסות והאמונות העומדות בבסיס הפחד ולנטרל אותן (למשל, לבדוק האם באמת יכול לקרות לי אסון אם אכשל במבחן או אתקרב לכלב או שאני רק מרגישה כך?). כמו כן, ניתן ללמוד טכניקות הרגעה אשר מקלות על המפגש עם מושא הפחד ולגייס את הסביבה הקרובה לסיוע בהתמודדות עם הפחד (למשל, במקרה של פוביה ממבחנים, לעזור להורים-במידת הצורך- להלחיץ פחות לפני המבחן).
בכל מקרה, הטיפול בפוביות נוטה להיות קצר וממוקד (כ-12 מפגשים ולפעמים אפילו פחות) ולהביא לשיפור מהיר.

במידה ותרצי פרטים נוספים או שתרצי למסור פרטים נוספים ולקבל תשובה ספציפית יותר את מוזמנת לפנות ל- contact@betipulnet.co.il

אני בן 26  אני סובל מטיקים  אם הראש רציתי לדעת האם ישנו טיפול כלשהוא או אוליי אפילו ניתוח בכדיי שיפסיקו לי הטיקים לתמיד כי אני ממש סובל מזה.  זה ממש מציק לי  זה מפריע לי מאוד  ולצערי מרחיק אנשים שלא מבינים מה יש לי יש כאלו שחושבים  שאני איזה   מצורע    אודה עם תוכלו לתת לי תשובה

שלום לך, אני בהחלט יכולה להבין את המצוקה הרבה שנגרמת לך מהטיק והתגובות אליו.

לא ציינת האם מדובר בטיק יחיד או שיש טיקים נוספים, והאם מדובר בטיק שקיים מאז ומתמיד או הופיע לאחרונה- טיקים יכולים להופיע במצבי חרדה ולחץ או להופיע באופן עצמאי כחלק מהפרעות טיקים שונות (הפרעת טיק קולי/מוטורי או תסמונת טורט).

קודם כל, במידה וטרם עשית זאת, חשוב לבדוק האם הטיק אינו נובע נבעיה נוירולוגית או אורגנית. מעבר לכך, בחלק מן המקרים ניתן להפחית בצורה משמעותית את תדירות הטיק ולהגביר את השליטה בו באמצעות טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי עם דגש התנהגותי. בטיפול התנהגותי ניתן ללמוד טכניקות שונות של בקרה ומודעות עצמית אשר מסייעות בשליטה בתנועות הבלתי רצוניות. מעבר לכך, מומלץ להיעזר בטיפול פסיכולוגי פסיכותרפויטי אשר יסייע בהתמודדות עם ההשלכות הרגשיות והחברתיות של הטיק, אשר נשמע לי כי גורמות לך לסבל רב.קיימת טענה כי טיפולים הומאופתיים עשויים לסייע גם כן, אך לא ידוע לי על עדויות מחקריות התומכות (או שוללות) באופן רשמי טענה זו.

במידה ואתה מעוניין בהכוונה נוספת או בהפנייה למטפל מתאים, אתה מוזמן לפנות למוקד ההפניות שלנו- 1800-200-205.

בברכה, צוות בטיפולנט

אני סטודנטית בת 26, מצליחה מאוד בלימודים ובעבודה אבל לא בתחום הזוגי. אף פעם לא היה לי חבר רציני ואני מרגישה תקועה מאחורי כל חברותיי שחלקן כבר גרות עם בני זוג. ניסיתי כבר סדנאות, דייטים והכל ולאחרונה יותר ויותר חברות ממליצות לי לפנות לטיפול פסיכולוגי. הבעיה שלי היא שבתקופת הצבא כבר הייתי בטיפול שלא ממש עזר לי ואני לא כל כך רואה איך טיפול נוסף יעזור. אין לי טענות לפסיכולוגית שהייתה לי, היה לי נעים לדבר איתה והרגשתי טוב יותר, אבל בפועל לא היו שינויים משמעותיים. חבל לי להוציא כל כך הרבה כסף על משהו שלא יעזור ומצד שני אני מרגישה שאני לא מצליחה לעזור לעצמי להתקדם בתחום הזה.

ההחלטה לפנות לטיפול היא באמת החלטה מורכבת. נשמע שהיעדר הזוגיות מאוד מכאיב לך ומתסכל אותך ומצד שני, שאת מאוד חוששת להתאכזב ולבזבז זמן, אנרגיות וכסף על אמצעי שלא יקדם אותך.

קושי במציאת זוגיות עשוי לנבוע מגורמים שונים ורבים מאוד הנוגעים לתחומים כמיניות, ערך עצמי, חוויות עבר, קשיים רגשיים נוספים ועוד. אם תוכלי להצביע על מוקד הקושי תוכלי אולי לבחור בסוג הטיפול המתאים לך ביותר. מעבר לכך, טיפול פסיכותרפויטי יכול להיות לא מספיק מועיל מסיבות רבות שקשורות בשיטת הטיפול, המטפל, המטופל וההתאמה ביניהם. כיום קיימות מסגרות ייעוץ וטיפול רבות אשר מאפשרות לבחור בין מגוון אפשרויות וגם אם מדובר בתהליך אשר לוקח קצת זמן, ניתן למצוא שיטת טיפול ומטפל אשר יקדמו אותך. אחת הדרכים היעילות לבחירת סוג הטיפול, שיטת הטיפול והמטפל המתאים היא פנייה לייעוץ- ניתן לפנות לפסיכולוג קליני ולבצע עמו תהליך הערכה קצר אשר בסופו ניתן יהיה לזהות את מוקד הקושי ולבחור את הטיפול המתאים. אם את מעוניינת בטיפול מוזל, תוכלי לפנות למוסד האקדמאי בו את לומדת או לאחת מהמרפאות לבריאות הנפש. כמו כן, תוכלי להיעזר בפורום או במוקד ההפניות של בטיפולנט.

הבן שלי בן שבע, התחיל השנה את כיתה ב'. אני ובעלי (וגם הגננות והמורים שהיו לו בעבר) רואים שהוא ילד אינטליגנטי וסקרן מאוד, עם הרבה חברים וידע כללי ואוצר מילים מרשימים מאוד לגילו. למרות זאת, נראה שבלימודים קשה לו והוא לא מצליח כמו שהייתי מצפה מילד כל כך נבון. בשנה שעברה ישבתי איתו הרבה על שיעורי בית ואיכשהו הוא הצליח אבל השנה נראה שקשה לו יותר. מאז תחילת השנה גם קשה מאוד לגרום לו להכין שיעורים ולמרות שבשאר התחומים הוא ילד טוב וצייתן, השיעורים הם מקור לעצבים וצעקות כמעט כל יום. בדרך כלל הוא מכין שיעורים רק כשאני אומרת לו שלו יוכל לשחק במחשב אם לא יסיים (בעזרתי כמובן). יכול להיות שיש לו הפרעת קשב וריכוז או בעיית למידה?

על פי התיאור שלך, נראה שקשייו של בנך ממוקדים בעיקר בתחום הלימודי  ולא בתחומים רגשיים או התנהגותיים. בהתאם, נראה שגם הקושי ו"העצבים" בבית סובבים בעיקר סביב תחום זה. באופן כללי, הדרך לאתר קשיי למידה שונים היא באמצעות אבחון פסיכו-דידקטי שמאפשר למקד את קשייו של הילד ולזהות האם הם נובעים מהפרעת למידה, קושי רגשי, בעיה מוטורית וכן הלאה. במידה והמאבחן יחשוד שקיימת גם הפרעת קשב וריכוז, הוא יפנה את הילד להמשך אבחון אצל פסיכיאטר או נוירולוג ילדים המתמחים באבחון הפרעות אלו. אבחונים אלו חשובים ביותר במידה ואת חוששת שבנך סובל מהפרעת למידה כלשהי, מאחר והם מאפשרים התאמת שיטת לימוד מתאימה יותר והדרכה שלכם ההורים כיצד לעזור לילד ולהמנע מחיכוכים מיותרים. כך, ניתן גם לחסוך מהילד תסכול מיותר. אבחונים פסיכודידקטיים ניתן לקבל בעמותת ניצ"ן, בשירות הפסיכולוגי החינוכי במקום מגורייך או במסגרות פרטיות. מעבר לכך, תוכלי להתייעץ עם המחנכת של בנך ולשמוע את חוות דעתה על השגיו ויכולותיו הלימודיים.

יש לי התלבטות שמטרידה אותי כבר כמה שבועות. מאז גיל ההתבגרות לא הייתי בחורה שמחה כל כך ובחודשים האחרונים זה התפתח לדיכאון ממש (בקושי הולכת לעבודה, אין לי כוח לחברים ואני ישנה הרבה מאוד). התחלתי טיפול פסיכולוגי והפסיכולוגית הציעה שנצרף גם טיפול תרופתי אבל אני מאוד לא מעוניינת. היא אומרת שזה יכול להביא להקלה משמעותית אבל אני מאוד מפחדת מתרופות, אני בנאדם שלא לוקח אפילו אקמול בדרך כלל! מצד שני, אני מאוד מפחדת שהדיכאון לא יעבור כי בינתיים חברים מתרחקים ממני ואני כועסת ומאוכזבת גם מהם וגם מעצמי. איך אפשר לדעת אם הדיכאון יעבור בלי תרופות?

שילוב בין טיפול פסיכולוגי לטיפול תרופתי נחשב לאחת הדרכים היעילות ביותר לטיפול בדיכאון, אבל כמובן שכל מקרה לגופו ואנשים שונים זה מזה באמצעי הטיפול המתאימים להם ביותר. נראה שההחלטה להיעזר בטיפול תרופתי מאוד מרתיעה אותך, ואולי שווה לברר באמצעות הטיפול מה מטריד אותך- תופעות הלוואי? התמכרות לתרופות? סטיגמה? גורמים אחרים? הבנה של הגורמים לרתיעה תאפשר לך, אולי, להגדיל את היכולת לשקול ולהגיע להחלטה. בנוסף, תוכלי לפנות לייעוץ אצל פסיכיאטר, בו תוכלי לקבל מידע נוסף על התרופות, אופן ומשך השימוש בהן וכן הלאה. היעוץ אינו מחייב אותך, כמובן, להתחיל בטיפול התרופתי, אלא מאפשר לך לקבל מידע וחוות דעת נוספת לפני שתחליטי.

נשמע שאת מנסה לגייס הרבה כוחות כדי להשתמש בטיפול ולהביא לשיפור במצבך; בהקשר זה, חשוב לזכור כי טיפול תרופתי אשר ניתן לזמן מוגבל עשוי להגדיל בצורה משמעותית את היכולת להיעזר בטיפול הפסיכולוגי. לאחר ההתמודדות עם השלב האקוטי של המשבר ניתן לבחון מחדש את הצורך בתרופות.  כמובן, שאפשר להגיע לשיפור גם באמצעות טיפול המשלב הבנה של מקורות הדכאון, התמודדות עם קשיים תפקודיים, מאמץ לשינוי חשיבתי וכן הלאה, אך המאמץ המושקע יהיה רב יותר והתוצאות תגענה לאט יותר.

קנאה היא באמת רגש חזק שקשה לשלוט בו ולהתמודד עמו, וכפי שזיהית בעצמך, קנאה מוגזמת עשויה להביא לקשיים משמעותיים בזוגיות. עם זאת, עצם היכולת שלך להכיר בכך שיש בעיה היא צעד משמעותי בהתמודדות איתה. זיהוי מקורות הקנאה והגורמים לה הם צעדים משמעותיים נוספים בדרך להתמודדות: אם תבין מדוע אתה כל כך פגיע לקנאה, ותלמד לזהות את המצבים שהופכים אותך לפגיע, ייתכן ותוכל לשפר את הרגשתך ולשלוט יותר בהתנהגותך מול בת זוגתך.

כאמור, קנאה היא רגש חזק מאוד אבל גם רגש טבעי המופיע אצל כולנו. קנאה חריפה במיוחד בתוך זוגיות נובעת בדרך כלל גם מגורמים שקשורים גם באדם שמקנא (וכמו שציינת- בעיה זו כבר הטרידה אותך בקשרים קודמים) וגם מגורמים הקשורים במערכת הזוגית (למשל, חוסר ביטחון בקשר, קשיים בתקשורת שמתבטאים באמצעות "סימפטום" של קנאה וכן הלאה). היא יכולה להעיד על חרדה מעזיבה וצורך בתחושת ביטחון גבוהה במיוחד, ואף על קושי שלנו לבטא צרכים וכעסים שיכולים לאיים על הקשר הזוגי. קושי זה בביטוי עשוי לגרום לנו להשליך על בן או בת הזוג את הכוונה לחרוג מהחוזה הזוגי. משמע, לעיתים הקנאה בבן הזוג קשורה דוקא לצרכים שלנו להתרחק ואולי לבגוד שאיננו ערים להם. טיפול פסיכותרפויטי יכול לעזור מאד בהתמודדות עם הבעיה. ניתן לפנות לטיפול פרטני או לטיפול זוגי- שני סוגי הטיפולים מספקים מסגרת יעילה להבנת מקור הקושי ולרכישת טכניקות יעילות להתמודדות עם הקנאה.

בינתיים, כדי לשמר את הקשר עם בת זוגתך תוכל לשתף אותה בתחושותיך ולהבהיר לה כי ברור לך כי הקנאה היא בעיה וכי אתה מתכוון לטפל בה בהקדם.