גישור

קונפליקטים, סכסוכים וחילוקי דעות הם חלק בלתי נפרד ממערכות היחסים הנוצרות בין אנשים פרטיים, ארגונים וחברות. עד לעשורים האחרונים הובאו סכסוכים בלתי פתורים אל בתי המשפט, על אף שיישוב סכסוכים בדרך זו כרוך במשאבי זמן וכסף עצומים. תחום הגישור התפתח כמענה לבעיה זו, מתוך כוונה להציע מסגרת זולה ומהירה יותר ליישוב סכסוכים באופן זול ומהיר יותר, המבוססת על גיוס שיתוף הפעולה ורצונם הטוב של כל הצדדים המעורבים בסכסוך.

אנשי מקצוע בתחום גישור

<<  לרשימה המלאה

מגשר והכשרתו

החוק בישראל אינו מגדיר מי רשאי לכנות את עצמו מגשר ולהציע שירותי גישור, כך שבאופן פורמלי כל אדם רשאי לכנות את עצמו מגשר ולהציע שירותים בתחום. עם זאת, איש מקצוע המכנה את עצמו מגשר, הוא בדרך כל איש מקצוע המגיע מתחום עריכת הדין, מהתחום הטיפולי (פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט) או מהתחום הייעוצי (פסיכולוג ארגוני) אשר עבר הכשרה ספציפית בתחום של גישור.

מגשר ותפקידו

בספרות המקצועית, גישור מוגדר כ"הליך בו מתערב בחילוקי הדעות צד שלישי ניטרלי, המסייע לצדדים המתעמתים להגיע להסדר מרצון סביב חילוקי הדעות לצורך יישוב הסכסוך ביניהם".  במילים אחרות, מגשר הוא איש מקצוע אשר תפקידו ללוות צדדים המצויים במחלוקת ולסייע להם להגיע לפשרה אשר עונה על צורכיהם של שני הצדדים. להסכמות המתקבלות באמצעות הגישור אין תוקף משפטי מחייב, אך מאחר ומדובר בתהליך המבוסס על הסכמות מרצון ועל שיתוף פעולה- במרבית המקרים הצדדים נוטים לעמוד בהסכמות אליהן הגיעו. ניתן לראות, אם כך, שתהליך יישוב סכסוכים באמצעות מגשר אינו מסייע רק בהשגת הסכמות באופן מהיר וזול יותר אלא גם ברוח חיובית יותר: במרבית המקרים, התהליך אצל מגשר (בניגוד להליך המשפטי) יביא לכך שאף אחד מהצדדים לא יחוש כי נכפה עליו הסדר בלתי הוגן, אלא שההסכם שהושג מייצג גם את האינטרסים והצרכים שלו עצמו. היבט זה חשוב במיוחד כאשר מדובר בתהליך גישור בין אנשים פרטיים אשר מערכת היחסים שלהם נמשכת גם מעבר לסכסוך הספציפי, כפי שקורה, למשל, בסכסוכי שכנים וסכסוכי גירושים.

התחומים המרכזיים בהם מגשר יכול לסייע הם סכסוכי גירושים, סכסוכי ירושה, סכסוכי צרכנות המתנהלים בין צרכן לחברה, סכסוכים עסקיים המתקיימים בין חברות וארגונים וסכסוכים בקהילה (סכסוכי שכנים, סכסוך בין גננת להורים וכד').

גישור – איך זה עובד?

תפקידו המרכזי של מגשר הוא יצירת מסגרת שיח המאפשרת לצדדים המצויים בקונפליקט לנהל דיאלוג אפקטיבי המכוון לפתרון הסכסוך באופן שייצג את האינטרסים של כל אחד מהצדדים על הצד הטוב ביותר. אורכו של תהליך הגישור משתנה בהתאם למורכבות הסכסוך ומידת שיתוף הפעולה של הצדדים המעורבים בו, אך במרבית המקרים ידרוש בין שלושה לעשרה מפגשים.

מגשר עשוי להשתמש באסטרטגיות שונות הנובעות מהתחום בו עוסק הסכסוך, אך ניתן להצביע על מספר מאפיינים כלליים של תהליך הגישור.

כמעט כל מגשר יפתח את התהליך בהסבר על תהליך הגישור ובמתן מידע על היבטים שונים של מסגרת הגישור כמו חובת סודיות, האפשרות למעורבותם של עורכי דין, נהלי הפסקת התהליך במידה ולא יצלח וכן הלאה. במידה והצדדים מקבלים עליהם את מסגרת הגישור, המגשר/ת ישמע את טענותיהם ואת מוקדי הסכסוך במפגש משותף (במקרים פשוטים) או במפגשים נפרדים ובאמצעות באי כוחם של הצדדים (למשל עורכי דינם) כאשר מדובר בסכסוכים מורכבים יותר. כך, יוכל המגשר לאסוף מידע על מהות הקונפליקט ועל צרכיו של כל אחד מהצדדים. כחלק מתהליך זה, מגשר טוב יזהה לא רק את הצרכים והדרישות הגלויים אלא גם את הצרכים הסמויים העומדים תחתם. כך, למשל, מגשר חד אבחנה יוכל לזהות כי מאבק כספי הניטש בין בני זוג פרודים נוגע לא רק להיבט הכספי אלא גם לצורך של אחד מבני הזוג "להעניש" את הפרוד/ה ולצורך של האחר לייצר לעצמו תחושת ביטחון. הבנה מסוג זה תאפשר למגשר לנהל באופן אפקטיבי את תהליך הגישור עצמו: במסגרת זו, המגשר יציע לצדדים זוויות ראייה חדשות של המצב, יחדד את הבנת הצדדים את מחירי הקונפליקט ויכוון למציאת פתרונות יצירתיים אשר יענו על צורכיהם העמוקים של הצדדים.

לאחר מכן, יתורגמו ההבנות שהושגו להסכם קונקרטי אליו הצדדים מוכנים להתחייב. כלומר, בניגוד להליך משפטי, בסיומו של תהליך אצל מגשר, הצדדים אמורים להגיע למצב בו אין "מנצח" ו"מפסיד" אלא הסכמה העונה על צרכיו המהותיים של כל אחד מהצדדים, כך שכל אחד מהם חש כי האינטרסים המרכזיים שלו הושגו וכי הפשרות והוויתורים אליהם הסכים נעשו מתוך נדיבות, כבוד והסכמה.